שאלות ותשובות

הומוסקסואליות היא משיכה מינית של גבר או אישה לבני/בנות מינם/ן. (המשיכה הנשית נקראת גם לסביות.) “הומוסקסואל” אינו תיאור של מיניות האינדיבידואל, אלא של מצב פסיכולוגי. כלומר,הומוסקסואל – ( הומו בלשון עממית) הוא אדם עם התמודדות הומוסקסואלית . יחד עם זאת, הומוסקסואליות איננה ההתמודדות השורשית מולה מתמודד הפרט, והיא אינה אלא סימפטום של הפרעת זהות מינית (או מגדרית).

בפירוש לא. הומוסקסואליות אינה סטייה מינית לפחות לא במובנו המודרני של המושג סטייה. יש להבדיל בין נטייה הומוסקסואלית ( נטיות הפוכות) לבין מימוש הנטייה. הומוסקסואליות הינה סוגיה פסיכולוגית שאפשר לבררה, כמו כל התמודדות אחרת מולה מתקשה הפרט. יחד עם זאת, אורח חיים הומוסקסואלי עלול לפעמים לדרדר את הפרט לסטיות מיניות שונות ומשונות.

טרנסקסואליות (גם טרנסג’נדר: רצון עז של אדם לשנות את זהותו המינית ולהפוך לבן המין השני עד כדי נכונות לממש רצון זה באמצעות טיפול כירורגי והורמונלי), טרנסווסטיזם (גם קוקסינליות: לבישת בגדי המין השני, בדרך כלל תוך סיגול צורות התנהגות האופייניות לבני המין השני, לרוב אצל גברים) הן הגדרות חברתיות-פוליטיות שבאות לתת תמונה מעוותת של שונות, כביכול, בקהילה ההומו-לסבית. ואולם, כל המצבים האלה הם מצבים הומוסקסואליים, ששורשם בלבול בזהות המינית.

הומוסקסואליות (נטיות הפוכות) אינה מוכחת כמולדת. הפרעת זהות מינית מתפתחת על פי רוב כריאקציה לחוויה הסובייקטיבית לסביבה (הורית, משפחתית, חברתית) המשפיעה על עיצוב בלבול בזהות העצמית והמינית . יש להניח כי נטיות טבעיות מוקדמות, כגון רגישות יתר, מהוות קרקע נוחה  המשפיע על בלבול בזהות המינית. מכיוון שמדובר בהתמודדות פסיכולוגית, הרי שניתן  לברר את הזהות העצמית והמינית, לאזן את הנטייה ההומוסקסואלית ולסייע בחשיפת את הזהות ההטרוסקסואלית. עצת נפש איננה מדברת על שינוי נטייה כי אם על בירור זהות עצמית. אין במטרתנו לשנות דבר אלא לסייע לפונים אלינו לברר את רצונם ולהגשים את עצמם. מניסיוננו ראינו שככל  שבירור הנטיות ההפוכות נעשה מוקדם יותר, כך גמישות ומהירות  הבירור גדולות יותר. ואולם, הניסיון מעיד שבכל גיל ניתן לעשות צעדים אפקטיביים  לברור הנטייה המינית.

כן, בהחלט! ניסיוננו מראה שניתן לברר את הנטיות המיניות וניתן לחשוף את הזהות ההטרוסקסואלית החבויה. הומואים יכולים להתחבר לזהות ההטרוסקסואלית החבוייה בהם ושתרם התממשה . ברור שיותר קל להרים ידיים ולא לנסות את האפשרות הזאת של בירור הזהות המינית, או לטעון “נולדתי כך”. אולם ניסיוננו מוכיח שוב ושוב שניתן לגלות את הזהות ההטרוסקסואלית הפנימית המוסתרת ואפשר לחיות אחרת. לא חייבים לבחור בחיים הומוסקסואליים, לא חייבים להיות “הומו”. נסיוננו מראה שזה לגמרי אפשרי לממש את הרצון להקים משפחה הטרוסקסואלית מאושרת.

יש דרכים שונות לטפל בנטיות הפוכות וטרנסקסואליות, אך כולן יוצאות מנקודת ההנחה שהומוסקסואליות גברית או נשית נובעת מבלבול זהות מינית. ניסיוננו מראה שהשיטה המומלצת להתמודדות עם הומוסקסואליות היא עבודה טיפולית המשלבת בתוכה את התרפיה הרפראטיבית, שכן התיאוריה עליה היא מתבססת היא המדויקת  ביותר. ואולם מטפלים שונים נעזרים בטכניקות טיפוליות שונות, הכל לפי המטפל והמטופל, כמו בכל טיפול פסיכולוגי אחר. על כן , במידת הצורך, לפי בקשתך, נפנה אותך למגוון רחב של מטפלים על מנת שתוכל למצוא את המטפל ואת שיטת הטיפול המתאימה לך ביותר.

תרפיה רפראטיבית היא טיפול פסיכולוגי על פי מודל שבסיסו תיאורית הדחף התיקוני (הרפראטיבי). מדובר בדחף טבעי שקיים בכל אדם לתקן את פצעי הילדות שלו ולמלא את חסכיו . אדם עם נטיות הפוכות והתמודדות הומוסקסואלית  מנסה למלא חלל זה  באמצעות מין או קשר לא בריא עם גברים, בין היתר בגלל פחד ונרקיסיזם. הטיפול מסייע לברר את הזהות העצמית ואת הצרכים הפנימיים האמיתיים של התמודד. הטיפול גם מסייע לפוגג את הפחד מיצירת קשרים אינטימיים שאינם מבוססים על מין ומעודד את המטופל לעשות צעדים לחיזוק זהותו העצמי. טיפול זה בנטיות הפוכות מיועד לאנשים שמעוניינים לברר את נטייתם המינית ולגלות את הנטיה ההטרוסקסואלית החבויה בהם. הטיפול עצמו הוא פסיכותרפיה רגילה לחלוטין, בה המטפל מסייע למטופל להגיע לתובנות, וכאמור, מעודד אותו ליישם אותן בשטח. כאן המקום לציין שהטיפול הרפראטיבי היא גישה המובנת לברור הזהות המינית ההומוסקסואלית בלבד ואינה מתיימרת לסייע בטיפול  בהפרעות פסיכיאטריות או פסיכוזות אחרות. בהפרעות כאלה יש להתייחס קודם לפני תהליך הבירור.

המטפלים בנטיות הפוכות הם אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש (פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים) שמכירים את התיאוריה הרפראטיבית או את סוגיית הזהות המינית.
– טיפול עשוי להיות אפקטיבי יותר אם נעשה על ידי בני אותו מין. ארגון “עצת נפש” נמצא בקשר תמידי עם אנשי מקצוע בתחום הטיפול, להם ניסיון והצלחה רבי שנים בעזרה לאנשים רבים. אנשים אלה פנו לקבלת עזרה כאשר עדיין נמשכו אך ורק לבני מינם. בעזרת הטיפול, המשיכה ההומוסקסואלית דעכה ואת מקומה תפסה המשיכה ההטרוסקסואלית. חלקם מספרים כי כבר התחתן והקים משפחה. אנשים אלה חיים היום חיים מאושרים ביחד עם נשותיהם. הם הגשימו חלום ובנו את התא משפחתי לו ייחלו.

יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי נישואין אינם פתרון להומוסקסואליות. ב”עצת נפש” מאמינים, כי בעזרת טיפול נכון, ניתן לברר את הזהות העצמית ולחשוף את הנטיה ההטרוסקסואלית. במהלך הזמן, עזר “עצת נפש” לעשרות רבים של אנשים לנסות לצאת לדרך חדשה, והיום חלקם כבר נשוי ומאושר.

הברור והטיפול בנטיות הפוכות עשוי להיות קצוב בזמן – התהליך לא. כלומר, ביקור אצל מטפל אמור לשמש מעין “מורה נבוכים” לנפשו של המטופל. עם הזמן, המטופל מפנים את התובנות והופך להיות המטפל של עצמו. למרות שהמדע, ב”עידוד” אקטיביסטים גייז, מנסה לכמת את אפשרות הברור והשינוי, ולדחוק אותו לתוך הגדרה קלינית צרה של “שינוי מגיי לסטרייט”, הרי שאנו מאמינים כי תהליך  הברור הוא כינוי מודרני לערך הארכאי “מסע החיים”. כלומר התהליך הוא החיים עצמם.

תיאורית הדחף התיקוני רואה בהומוסקסואליות סימפטום של חוסר בהגדרת הזהות העצמית גבריות או נשיות. כאשר גבר אינו מרגיש גבר ו/או מזדהה רגשית עם אישה, הוא נמשך לגבר. כאשר גבר מרגיש גבר ובעל זהות עצמית מבוררת, הוא ממילא נמשך לאישה. ככל שהמטופל  מודע לצרכים שלו באמצעות הטיפול  כך תחושת  העצמיות שלו גוברת; הפנטזיות והמחשבות על גברים הולכות ודועכות, וטיפין טיפין בליווי המטפל ובהדרכתו מתעוררת המשיכה לנשים.

רגשות האדם שעובר את תהליך הברור מגיי לסטרייט אלו דברים שניתן למדוד אותם גם על ידי היכרות אישית ארוכת טווח, כמו ביחסי מטפל-מטופל, וגם על ידי מחקר. כל ניסיון לפקפק באמיתות רגשותיו של אדם הוא פטרוני. כששואלים גייז (תוך הסתכנות להיחשב בור) איך הם יודעים שאינם סטרייטים, אם מעולם לא ניסו לקיים יחסי מין עם אישה, הם טוענים כי זו שאלה מופרכת וממהרים, כאמור במוסגר, להאשים בבורות. “לא צריך לנסות כדי לדעת”, הם אומרים. אבל כשאנשים אחרים מביעים את רגשותיהם ומספרים כי חדלו להימשך לגברים והחלו להימשך לנשים, פתאום צריך להוכיח את אמיתתם. ארגון עצת נפש נמצא בקשר אישי עם עשרות רבות של מתמודדים וישמח לקשר אותך אליהם על מנת שתוכל להתרשם מקרוב בסיפורם האישי.

הטענה שהומוסקסואליות, גייז, מולדת ושאדם עם נטיות הפוכות  נולד כך הינה אחד השקרים הגדולים ביותר שהתנועה ההומו-לסבית הצליחה להחדיר לתודעה הציבורית. אין ולו מחקר אחד שהצליח לבודד גן הומוסקסואלי או להוכיח בדרך זו או אחרת כי הומוסקסואליות היא מולדת, טבעית, ביולוגית. אפילו החוקרים שעשו את המחקרים המפורסמים על הגן, על התאומים ועל המוח – שאגב כולם גייז פעילים – חזרו בהם באופן מלא או חלקי מהמסקנות שלהם. לדוגמה:סיימון ליוויי ( LeVay ), חוקר המוח, הודה:”חשוב להדגיש מה לא מצאתי. לא הוכחתי כי הומוסקסואליות היא גנטית, או מצאתי עילה גנטית להיות גיי. לא הראיתי שגברים הומוסקסואלים נולדים כך, הטעות הנפוצה ביותר שאנשים עושים בפרשנות לעבודתי. גם לא איתרתי מרכז הומוסקסואלי במוח”.אלה שבכל זאת טוענים שהומוסקסואליות היא טבעית, מבקשים לתת לגיטימציה לאורח חיים הומוסקסואלי, ולהצדיק את הטענה שנטייה זו לא ניתנת לבירור או/ו לשינוי. הבחירה היחידה לטענתם היא: “תקבל את עצמך כמות שאתה ותחיה כהומו”. המציאות הוכיחה שהנטייה ההומוסקסואלית בהחלט ניתנת לבירור וכי ניתן לבחור לחיות אחרת.

“עצת נפש” אינו פונה לאנשים שמזהים עצמם חברתית ופוליטית כגייז. אנו פונים אך ורק לאנשים שאינם שלמים עם הנטייה המינית שלהם, רואים בה מצוקה שמאיבה על חייהם, ומעוניינים לברר את נטייתם  המינית ולגלות את הזהות ההטרוסקסואלית החבויה  בתוכם.

(א) אין לכך שום חשיבות בהקשר ליכולת השינוי של אנשים. טענה זו היא דמגוגית ומסיטה את תשומת הלב מקיומם של אנשים  שגילו את נטייתם ההטרוסקסואלית החבויה ומהיכולת הפוטנציאלית של כל אחד  לעבור תהליך ברור לזהות המינית שלו.

(ב) יש לכך חשיבות בהקשר להשפעה המרעילה של המידע המוטעה הזה על מתבגרים שזהותם המינית מתנדנדת. מפני שתרם גיבשו את זהותם העצמית ונתונים שכאלה עלולים להשפיע עליהם לוותר על אפשרות בירור זהותם המינית.

(ג) זהו עוד מיתוס הומוסקסואלי שמקורו בחוקר המין האמריקאי אלפרד קינזי שמת ב-1956. מלבד העובדה שקינזי עצמו היה הומוסקסואל ואפשר פעילות פדופילית ענפה בשם המחקר המדעי – מידע שיש ניסיון מגמתי להסתיר אותו – אותם עשרה אחוזים המופיעים כ- ‘הומואים’ מבוססים על אחוז בלתי מייצג של האוכלוסייה, ברובו אסירים ועברייני מין, כולל פדופילים .לעומת זאת, המחקר המקיף, החדש והמדויק ביותר על מיניות, שנקרא “סקר הבריאות הארצי וחיי החברה” ( NHSLS ), הושלם ב-1994 על ידי צוות מחקר גדול מאוניברסיטת שיקגו ומומן על ידי כמעט כל סוכנות ממשלתית גדולה וארגונים בלתי ממשלתיים בעלי עניין במגפת האיידס.מהמחקר הזה עולה כי בגיל עשרים וחמש, אחוז הגברים המזוהים כהומוסקסואלים צונח ל- 2.8%. ייתכן כי זהו האחוז האמיתי של המתמודדים ההומוסקסואלים באוכלוסייה, אם לא נמוך מכך.

הומופוביה היא עוד מיתוס פטרוני שעושה דוולואציה (פיחות) לרגשות של אנשים שמרגישים אחרת מהגייז. ד”ר ספיצר (האיש שעמד מאחורי הוצאת ההומוסקסואליות מה-DSM , ולאחר כ-30 שנה חזר בו מהנחתו הראשונית בעקבות מחקר שערך) מסיק במחקרו, כי למעשה, “היכולת לעשות בחירה כזאת צריכה להיחשב כבסיסית לאוטונומיה ולייעוד העצמי של  התמודד” . אנשים שבוחרים לברר את הטייתם המיני או/ו להשתנות אינם פוחדים באופן בלתי מודע מהנטיות שלהם, אדרבה, הם רואים בה בעיני השכל הישר  בלבול בזהות המינית שלהם ומעוניינים לברר מהו הצורך הפנימי האמיתי החבוי בתוכם.

להפך, “עצת נפש” מאשר את רגשות הגייז , כפי שהוא מאשר את רגשותיו של כל אדם באשר הוא, ללא הבדל דת, גזע ומין. אנו מאמינים כי רגשותיהם של אנשים הנמשכים לבני מינם תקפים – אך עשויים להיות מופנים לאפיק שגוי. מלבד זאת, “עצת נפש” אינו עוסק בשכנוע ובשתדלנות פוליטית ואינו מנסה לכפות על הגייז את דעתו, כפי שהגייז מנסים למנוע – בסתירה להשקפתם הפלורליסטית – טיפולי רה-אוריינטציה ובכך מנסים להכריח אנשים אחרים לחיות כפי שהם מבינים.

“עצת נפש” אינו ארגון חברתי או פוליטי ואינו עוסק בשכנוע ובשתדלנות פוליטית. אי לכך, אין לו כל עניין בהבעת דעה אודות אירועים שאינם קשורים ישירות לנושאים השונים שבהם פועל הארגון. ביחס לנושא נטיות הפוכות מטרת הארגון לסייע ולתמוך בגברים ובנשים  שמעוניינים  לברר את נטייתם המינית. “עצת נפש” אמנם מבקר גלויות וללא חת את סגנון החיים ה”גאה”, אבל בשונה מהתנועה ההומו-לסבית אינו מנסה לכפות את דעתו באמצעות אקטיביזם מסוג כלשהו. עם זאת, הארגון מבקש להתריע מפני המפגע החינוכי שאירוע כגון מצעד הגאווה מהווה, כאשר בעיקר מתבגרים שאינם בעלי נטייה הומוסקסואלית פרה-דומיננטית אך שזהותם המינית אינה מגובשת דיה, ואף נערים עם פוטנציאל לנטייה הומוסקסואלית שעדיין ניתן לבררו או/ו לכוונו בנקל לכיוון הטרוסקסואלי, נחשפים לאורח חיים אנורמלי זה ב”אישור” וב”רשות”, ועלולים להיסחף לתוך סערת נפש שתערער  את זהותם המינית.

גם אנו בעצת נפש מאמינים שטיפולי המרה הם מזיקים ופוגעים. מרכז הסיוע אינו מפנה לטיפולי המרה ואינו נותן יד לכך. עצת נפש מפנה לטיפול  פסיכותרפי רגיל שאיננו  שונה מכל טיפול פסיכולוגי אחר.  מטרת הטיפול שאליו מפנה מרכז הסיוע הוא לברר את הזהות המינית של המתמודד ולחזק את זהותו העצמי. לא להמיר את המתמודד מהומו לסטרייט אלא לפגוש את האדם, את צרכיו ואת רצונותיו הפנימיים ולסייע לו לממשם בדרך בה הוא רוצה.

איך זה שרק אנשים שלא  בחרו בדרך הבירור, שאותו אנחנו מציעים, אומרים שהברור מזיק? מרכז הסיוע נמצא בקשר אישי עם עשרות רבות של מתמודדים שעברו את דרך הברור אותו אנו מציעים ומרגישים מסופקים ומאושרים בחייהם האישי. חלקם אף נשואים באושר ובעלי משפחה.

א. מחקרים בעולם מלמדים שכ-30% ממקרי ההתאבדות בקרב בני נוער הם על רקע נטייתם המינית. כ-50% מקרב נוער הומו-לסבי מדווחים על בריחה מהבית. כ-60% מנוער הומו-לסבי מדווחים על שימוש קבוע בסמים ובאלכוהול. מספר ניסיונות ההתאבדות בקרב נוער הומו-לסבי גדול פי 2 בערך, ממספרם בקרב נוער הטרוסקסואלי.

ב. אינספור מחקרים שנעשו על ידי מרכזים גדולים בארצות הברית ובמקומות אחרים מציינים כי גבר בן 20 שמזהה עצמו כגיי, נושא 30% (או יותר) סיכון להיות נשא HIV או למות מאיידס עד גיל 30 .

ג. ועד כאן לא עסקנו אלא בהומואים ונטיות הפוכות “רגילים”, שלא פנו לכיוון של בירור הנטיה המינית. כלומר הומוסקסואלים בוחרים באופציה של התאבדות  מפני שלצערנו הם אינם יודעים או מאמינים שאפשר לחיות גם אחרת וביכולתם לעשות בירור כנה ומעמיק לנטייתם ההומוסקסואלית ולחשוף את זהותם ההטרוסקסואלי. למרבה הטרגדיה, ניתן להבין מדוע אדם שמרגיש שנלקחה ממנו אפשרות הבחירה  יפתח מצוקה נפשית בעלת אופי אובדני.

סיכון החשיפה לאיידס תלוי במספר הפרטנרים למין בלתי מוגן, ולא בנטיות המיניות. זוהי דוגמה לדילמה האמיתית שמטרידה את הגייז: להכיר בקשר הישיר והמיידי בין הנטיות המיניות לבין מספר הפרטנרים למין בלתי מוגן. הידיעה הבאה התפרסמה ב”ידיעות אחרונות” ב-29/7/05: “בכל שבוע נדבקים בישראל 3 הומואים באיידס”, כך טוען הוועד למלחמה באיידס. בשל כך יוצא הוועד בקמפיין “מיוחד לקהילה”, וממשיך במאמצי הסברה למניעת התפשטות הנגיף לכלל האוכלוסייה. סיסמת הקמפיין תהיה: “יש נתונים שאסור להסתיר – תלבש קונדום. אל תיתן לאיידס להתפשט”. ממשרד הבריאות נמסר בידיעה כי “בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של עלייה במספר ההומוסקסואלים שהתגלו כנשאים של נגיף האיידס בעולם המערבי”. מאגודת ההומואים והלסביות נמסר בתגובה: “עמדת האגודה היא כי הקהילה צריכה לצאת מהארון, כלומר שאיידס זאת מחלה שלנו , ואנחנו צריכים להילחם בה בכל הכוח. האגודה החליטה לשים את נושא המלחמה באיידס בראש סדר העדיפויות שלנו”.

אין טענה מדהימה יותר בפטרוניות שלה ובצביעותה. לומר על אדם שהוא דתי ושלפיכך מחשבה/אמירה/עשייה שלו היא בע”מ – כביכול קיים מעין אדם ראשוני שהוא “ליברל” ו”מתקדם” והאדם הדתי אינו אלא מוטציה או דגם מיושן שלו – הרי זו אמירה חשוכה הפונה לרובד האנושי הנמוך ביותר. המעניין הוא שטענה זו נשמעת מפי אנשים “נאורים”, שדוגלים בפלורליזם, בטולרנטיות, ברגישות תרבותית ובנכונות פוליטית ועוד כהנה וכהנה ערכי סרק נבובים שמשמשים מסווה לבורות, דעות קדומות, צרות מוחין ואגוצנטריות. זה הרי לא ייאמן: אותם גייז קיצוניים שמדברים תחת כל עץ רענן בשם הליברליות, האמנסיפציה, הדמוקרטיה וכל מילות החופש היפות – עושים דמוניזציה, דה-לגיטימציה ודוולואציה לאנשים שלא מעוניינים לחיות כמוהם, מאמינים שניתן לחיות אחרת, ואף עשו את זה. אליבא גייז רדיקליים אלה חופש המצפון הוא חד-צדדי: יש רק חופש להיות גיי. הם מעוניינים שכולם יחשבו ויהיו כמוהם. אקטיביסטים אלה נוהגים ככת לכל דבר, מנסים לחסום ולשבש את זרימת המידע על היכולת לברר את הזהות המינית ולהשתנות בשיטות נכלוליות ונבזיות שמזכירות משטרים אפלים, והרבה פעמים אינם בוחלים בשום אמצעי כדי להשיג את מטרותיהם.

בפשטות: לא. תהליך הברור מהומואים להטרוסקסואלים מתאים לכל אדם באשר הוא. שהרי מעבר לאספקט הדתי, יש הרמוניה מושלמת בין הטרוסקסואליות לטבע. יחד עם זאת, אנשים מאמינים עשויים להתחבר לתהליך גם באמצעות הדת, דבר שעשוי לפעמים להקל  על המסע.

נכון מאוד. ולכן? ובמילים אחרות: אכן, חלק מארגונים אלה מונעים גם מכוח דתי (אם כי יש גם ארגונים בהנהלה חילונית לחלוטין). ואולם שוב תהיה זו טענה דמגוגית וזולה, כיוון שכל אותם ארגונים מבססים את ממצאיהם על מחקר ומדע מקובלים. אמת יש לקבל ממי שאמרה. כאן המקום לציין שעצת נפש הוא ארגון יחודי בעולם שאין דומה לו. עצת נפש חרטה על דגלה את רעיון ברור הנטייה המינית וגיבוש הזהות העצמית בשונה משינויה.

ניתן לחזק נטייה מינית הטרוסקסואלית, רק אם היא כבר קיימת.

א. אין דבר כזה ביסקסואליות. יש דבר כזה גבר עם התמודדות הומוסקסואלית שאין לו סלידה מנשים, ומסוגל לקיים עמן יחסי מין. ואולם הוא נמשך לחלוטין לגברים. כל אדם שמגדיר עצמו כ”דו”, ירגיש בתנאים מסוימים שהמשיכה הדומיננטית שלו היא לגברים.

ב. לפי טענה זו, אותם הומוסקסואלים לשעבר, שפעילותם המינית וסביבתם הקרובה העידו כאלף עדים על העדפותיהם המיניות באופן שאינו משתמע לשני פנים, ולעתים אף גילו סלידה מנשים – בדיוק כמו כל המתמודדים ההומוסקסואלים  שלא בחרו  לברר את נטיותהם המיניים – לא באמת היו הומואים. הם היו פסבדו-הומואים. הומואים הטרוסקסואלים. ואם כך, אולי  כל מי שיש להם התמודדות עם נטיות הומוסקסואליות הם בעצם כאלה?

ג. כלומר, האבסורדיות של טענה מופרכת זו היא עצם הטענה: אדרבה, אם לאחר קילוף שכבות מסוימות, קופץ ויוצא מתוכן הטרוסקסואל; אם יש פוטנציאל כזה, אולי יותר מדי הומוסקסואלים שמתהלכים בינינו הם בעצם הטרוסקסואלים??

בשנת 2003 התפרסם המחקר של ד”ר רוברט ספיצר, פרופסור לפסיכיאטריה ידוע ומכובד מאוד מאוני’ קולומביה. ד”ר ספיצר שימש כאדריכל הראשי של המדריך הדיאגנוסטי של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי והוא היה מקבל ההחלטות הראשי בהסרתה של ההומוסקסואליות מהמדריך ב-1973. הוא מחשיב את עצמו כפסיכיאטר מחייב-גייז, ותומך זמן ארוך בזכויות הומוסקסואלים. הוא היה משוכנע במשך זמן רב כי הומוסקסואליות לא רק שאינה הפרעה אלא שאינה ניתנת לשינוי או וברור.בשל הוויכוח בתוך הקהילה המקצועית, ספיצר החליט לנהל מחקר משלו בעניין. הוא הסיק: “אני משוכנע על ידי האנשים שאותם ראיינתי, כי עבור רבים מהם, הם עשו שינויים ניכרים לקראת היותם הטרוסקסואלים… אני חושב כי אלו חדשות… באתי למחקר הזה (כשאני) סקפטי. כעת אני טוען ששינויים אלה יכולים להחזיק מעמד”.כאשר הציג את התוצאות שלו לקהילות הגייז והלסביות באיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, מצפה לוויכוח מדעי, הוא הוכה בהלם כשנתקל בלחץ אינטנסיבי לעכב את הממצאים שלו מסיבות פוליטיות. לאחר מכן, ד”ר ספיצר קיבל כמות ניכרת של “מכתבי נאצה” ותלונות מהקולגות שלו בגלל המחקר שלו

אכן, התנועה הרווחת בעולם היא אל מחוץ לארון. אך קבוצה הולכת וגדלה של אנשים רוצה ומאמינה ויודעת שאפשר גם אחרת. אם גם אתה מעוניין אתה מוזמן לחקור את נושא הברור. לשוחח עם מתמודדים שעברו את התהליך ולהתרשם מסיפורם האישי ולפגוש מקרוב את האנשים הרבים שכבר עברו את מסע הברור הזה ועשו את הדרך. כמו כן הנך מוזמן לשוחח עמנו בקו הסיוע ולבחון יחד איתנו את האפשרויות השונות העומדים לרשותך במסע הברור האישי שלך.