מאת רוני שור
הבהרה: אני מצטער על הנימה הסרקסטית של הדברים – עדיין לא נגמלתי מהסימפטום הזה.
אני שוכב במיטה, ולא מצליח להירדם. מחשבה טורדנית לא נותנת לי מנוחה. פתאום גיליתי את אמריקה: הומוסקסואליות היא לא טבעית, אלא נרכשת, ולפיכך ברת תיקון. כן, בדיוק. מה? אתם כבר יודעים? אני יודע שאתם יודעים. גם אני יודע. אבל חשוב לי לכתוב את זה, בצורה חדה וחלקה:
הומוסקסואליות אינה טבעית, ולא בגלל מחקר זה או אחר, או בגלל מאמר זה או אחר (אפילו שאני כותב אותו), ולכאורה, אפילו לא בגלל פסוקים מספרים ויקרא ודברים. הומוסקסואליות אינה טבעית, כי הגוף שלנו עוצב בשביל אישה (ולהפך). האמת, שידעתי גם את זה. אבל לא הערכתי את הפשטות שבדבר. פשוט כך. קראו שוב, זה לא מסובך ואפילו פשוט: הגוף שלנו עוצב בשביל אישה. הטבע מדבר בעד עצמו. פשוט, אתם רק צריכים לפקוח את האוזניים, כדי לשמוע אותו.
טייקון התקשורת, משה סבא (או סאבא), אמר בראיון לסופשבוע של “מעריב”, באחד מסופי השבוע האחרונים*, שלא ייתן במה להומואים בערוץ 10. כידוע, סבא נחלץ להושיע את ערוץ 10 הכושל מרדת רייטינג, ועתה מתברר שגם מרדת שחת. סבא הסביר לבעז גאון מ”מעריב”, ש”מה שלא בא טבעי – אני לא אכבד”. או משהו בסגנון הזה. ה”קהילה” הישראלית הזדעזעה עד עמקי נשמתה הרדודה. לא טבעי? מה, אנחנו לא טבעיים? אז מה אנחנו, אינטליגנציה מלאכותית?
אז כן, ולא. הומוסקסואליות אינה טבעית. נקודה. וסבא לא מכבד את זה, ובצדק. אני מניח שהוא מכבד בני אדם כבני אדם, אבל לא את סגנון החיים והתרבות שנובעים ממה שלא בא להם טבעי. ותכף אני אסביר לכם, כיצד אתם, במו עיניכם, יכולים לעשות מחקר קצר ומהיר על עצמכם, ולגלות את האמת הפשוטה (שעשויה להיות לאחדים גם מרה וכואבת).
אני מתנצל מראש אם אני פוגע במישהו, אבל לדעתי, כל מי שמנסה לטעון שהומוסקסואליות היא טבעית, אינו בריא בנפשו. כעת אני שוב מתנצל, והפעם על הבוטות-משהו, אבל אני מרגיש מחויב לכתוב את הדברים הבאים (אנסה לעדן מעט את המציאות): תעמדו מול האמת העירומה – מול המראה – ותראו לעצמכם. יש מבינים? צריך יותר פשוט מזה? אני כבר לא מדבר על לפתוח את ספר בראשית, ולקרוא פסוקים כהווייתם. אני מדבר על הרובד האנטומי השטחי ביותר: גבר ואישה – הולך. גבר וגבר, אישה ואישה – לא הולך.
ד”ר ג’וזף ניקולוסי, אבי תורת הדחף הרפראטיבי, סיפר את הסיפור הבא בסדנת מטפלים של ארגון “נפש” (1998): “באחרונה התקשר אליי אדם, וסיפר, ‘בני בן ה-16 בדיוק אמר לאמו ולי שהוא גיי. אנחנו מודאגים. אנו מנסים למצוא פסיכולוג שאנחנו יכולים לתת בו אמון, שיכול לומר לנו אם בננו גיי או לא’.
“אמרתי לו, ‘הוא לא גיי’.
“האב התפלא, ‘איך אתה יודע, עוד לא ראית אותו?’.
“עניתי, ‘הוא לא גיי מפני שאנחנו, כולנו, הטרוסקסואלים. הגוף שלנו עוצב בשביל אישה’.
“עם המטופלים שמתנגדים ומתקשים לקבל את הדברים כפשוטם, כאן אני נכנס ל’פרט הגדול’, על כך שאברי הגוף פשוט אינם מתאימים”.
זה מזכיר לי, להבדיל, סיפור מפורסם שמופיע במדרש (קהלת רבה, פרשה ז’, אות ח’. במקור מופיע הסיפור בארמית): “טוב ארך רוח מגבה רוח”. פרסי אחד בא אל רב. אמר לו: “למדני תורה”. אמר לו רב: “אמור אל”ף”. אמר לו הפרסי: “מי יאמר שזו אל”ף? יאמרו שאינו כן”. המשיך רב: “אמור בי”ת”. אמר לו הפרסי: “מי אמר שזו בי”ת?” גער בו רב והוציאו בנזיפה. הלך הפרסי אל שמואל, אמר לו: “למדני תורה”. אמר לו שמואל: “אמור אל”ף”. אמר לו הפרסי: “מי יאמר שזו אל”ף?” אמר לו שמואל: “אמור בי”ת”. אמר לו הפרסי: “מי אמר שזו בי”ת?” אחז שמואל באוזנו של הפרסי, והלה צעק: “אוזני, אוזני!” אמר לו שמואל: “מי אמר שזו אוזנך?” אמר לו הפרסי: “כל העולם יודע שזו אוזני”. אמר לו שמואל: “גם כאן, כל העולם יודע שזו אל”ף ושזו בי”ת”. מיד נשתתק הפרסי וקיבל עליו.
כשחשבתי על כל הרעיון, הרגשתי כמו שקולומבוס הרגיש כשגילה את אמריקה. אני מתכוון לגאוניות שבפשטות. אתה מפליג לך באונייה להודו, מגלה על כורחך יבשת שהיתה שם מאז ומעולם, ועושה היסטוריה. אבל אז הפכו רגשותיי למעורבים.
נכון שקולומבוס גילה את אמריקה, אבל בשביל ה”אינדיאנים” – שאף פעם בעצם לא היו אינדיאנים (הודים) – אמריקה תמיד היתה שם, מתחת לרגליים שלהם. אני “כולה” גיליתי את מה שכבר גלוי וידוע לפני כסא הכבוד מאז שאלוקים ברא את הגבר והאישה.
אני יודע שיהיו כאלה שלא יבינו מה אני רוצה (מפני שהם, לצערי, אינם בריאים בנפשם, או סתם, כי לא יבינו את הגילוי הפשוט בעולם שכולו תחכום וסרקזם). ויהיו כאלה שיתחברו מיד. כי עדיין יש אנשים, אולי כמו משה סבא, שאצלם – כמה טבעי, ככה
פשוט.
* המאמר עודכן ב-2011.