שלבי ההתמודדות
תקיפה מינית היא תמיד חוויה טראומטית ולא נעימה ואלו שעוברים אותה לרוב סובלים מתגובות דומות לאלו של אנשים שחוו חוויות של סכנת חיים ממשית כמו במלחמות או פיגועים.
ישנם ארבע שלבי התמודדות שאותן עובר מי שנוצל או הותקף מינית. השלבים שונים באורך הזמן ובעומק החוייה שלהן מאדם לאדם. אך כל מי שעבר טראומה זאת עובר את אותן שלבים של התמודדות, הפנמה והכרה בטראומה שעברו.
כאן המקום לציין שמכיוון שדרכי ההתמודדות שלנו שונות וכן עוצמת חוויית האירועים אצל כל אדם היא שונה, יכולים להיות מקרים בהם אדם ימצא את עצמו בשני שלבים במקביל, או תיתכן שתהיה בשלב מסויים חזרה אחורה לשלב מוקדם יותר, או אפילו הישארות ממושכת בשלב הראשון.
1.שלב המשבר
השלב הראשון של תהליך זה הוא הקשה והכואב ביותר. בשלב זה, בימים ובשעות הראשונות אחרי התקיפה, הניתקף יחוש הלם והכחשה שהם בהחלט יכולות להיות תגובות שכיחות ומתבקשות. באופן טיבעי ישנו קושי להאמין שתקיפה באמת קראה והתרחשה ועוד יותר קשה להבין רציונאלית למה התקיפה הייתה. התגובות הראשונות הן מגוונות ונעות בין סערת רגשות שיכולה לכלול תגובות כגון: אדישות, בכי, התעלפויות, רעידות, או תגובת הלם, שבה הנפגע לא יביע שום רגשות ויראה רגוע ושלב למראית העין במצב. לבין רגשות אחרות של כעס, דיכאון, פחד, בלבול ועצבות, אשמה ובושה ו-“לכלוך” שבו משוייך חלק מהאשמה לחוויה האישית שקראה.
2.שלב ההכחשה
לכל אורך מהלך השלב הזה, הנפגע עדין מכחיש כל השפעה של תקיפה עליו, ויבטיח לסובבים אותו ש: “הכול בסדר איתו וששום דבר משמעותי לא באמת קרה”. תופעה שכיכה זו היא תוצר של תסכול עמוק של הנפגע אל הפגיע שעבר והניסיון הנואש לנעול את הכאב העמוק שמתחולל בתוכו ולדחוף אותו עמוק במגירה צדדית בחייו על מנת שיוכל לחזור לשגרת חייו ולא להיות מושפע ממנה שוב. במאמצים לשים את התקיפה מאחוריו, לפעמים ירצה הנפגע לשנות סגנון חייו, מחשבות על העתקת מקום עבודה או את מעבר של מקום מגורים ולימודים. שלב זה יכול להיות לפעמים קצר, אך גם עלול לפעמים להתפרס על פני מספר חודשים ואף שנים. לפעמים כחלק מתקופת ההכחשה, הנתקף יפנה למעשים הפוגעים בו על מנת להשכיח את הכאב הפנימי. כגון: אלכוהול, סמים, עבודת יתר, מיניות מוגברת ואכילה כפייתית. שלכולם מטרה אחת והיא לאפשר לנפגע לשכך ולהרדים את התחושות הקשות שהוא חווה מבפנים ולנסות ולהמשיך הלאה בחייו.
3.שלב הייסורים
בשלב זה של תהליך ההתמודדות, מציאות חווית התקיפה מתחילה לחלחל פנימה. בשלב זה הנתקף מתחיל להבין שאכן משהוא קרה לו, משהו שלא אמור היה לקראת ושמישהו אכן פגע בו ובזכויותיו. שלב זה מתאפיין בתחושת דיכאון ובתחושות של אובדן. תחושת הביטחון הפשוטה שקיימת אצל כל אחד מרגישה פגועה משום שיכול השליטה של הנפגע בחייו אבדה לו. התגובות לשלב זה הם פחד, חוסר שקט וחוסר שלווה, פגיעה ישירה בערך העצמי ולפעמים אף בדימוי העצמי, שינויים בהרגלי האכילה והרגלי השינה, בעיות בתפקוד הימני, כאבים פיזיים, בעיות ריכוז וחוסר מוטיבציה בנוגע לפעילות היום יום. כעס, אשמה ובושה הן תחושות נפוצות. חלומות וסיוטים בלילה, ולפעמים אף שברי זיכרונות ופלאשבקים (לפעמים באותן פלאשבקים אף נדמה כאילו התקיפה מתרחשת שוב). חילופים קיצוניים במצבי רוח וכן לפעמים מתקפות של כעס וזעם שהוא מפנה באופן ישירכלפי הסובבים אותו או/ו כלפי עצמו.
4.שלב ההשלמה
בשלב הרביעי של שלבי ההתמודדות מול הפגיעה המינית, הנפגע כבר מתחיל להכיר בכך שעבר חוויה של פגיעה ומכיר ברגשות שלו אל מול אותה חוויה נוראה שעבר. בשלב זה הטא נכון ובשל להתמודד איתן ולקבל אותן.מטרתו של שלב זה היא לקלוט את החוויה ואת הרגשות מולן ולהגיע לכלל איזון נפשי פנימי כלפן. במטרה היא לקבל את התקיפה כחוויה נוספת (כואבת ככל שתהיה) שנחוותה במהלך החיים. אם החווית התקיפה לא תיקלט ככזו ותנוטרל מכוחה, ימשיך הנפגע לגרור בעיות בעקבותיה בתחומים רבים של חייו והיא תמשיך להשפיע ולערער את מציאות קיומו היום יומי.