היהפוך הומו לסטרייט? מחקרים אומרים “כן”
מאת : רוני שור
אתר גייז פופולרי פרסם בגאווה בלתי מוסתרת (ב-1 ביולי 2003) לינק חדשותי, המדווח כי “נמצא קשר בין הורמוני מין לנטיות לסביות”. כן, כן, לא פחות ולא יותר. רוב האנשים שקוראים את הלינק בדף הבית, לא טורח לבדוק את המאמר שמסתתר מאחוריו. למי באמת יש שמץ בהורמונים. מה שחשוב זו הכותרת הבלתי מעורערת, כחול על גבי לבן: לסביות היא מולדת. ועכשיו, זה מדעי. אבל מי שבכל זאת נכנס למאמר באמצעות הלינק, לא מגלה מציאות שונה, אלא הפוכה לחלוטין. אין שום קשר בין הכותרת לבין המאמר. במילים אחרות, עורך האתר (או המדור או מחבר הכותרת) פשוט… שיקר.
עצת נפש נותנת קרדיט ל:jscreationzs
כך נולדה אגדה ביולוגית.
מדובר במחקר חדש, שהוצג באחרונה בכנס האגודה האירופית לפוריות האדם במדריד, השופך מעט אור על תסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS), כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס. המחקר נערך באחת משתי מרפאות הפוריות היחידות בבריטניה, המעניקות טיפולי פוריות לנשים לסביות. הרופאים במרפאת הפוריות הבחינו, כי רבות מהמטופלות הלסביות סבלו מהתסמונת, או מבעיה אחרת וחמורה פחות בשחלות, המזכירה את התסמונת בסממניה הפנימיים.
אחת מעשר נשים סובלת מתסמונת השחלה הפוליציסטית, שסימניה – שיעור יתר, פצעי בגרות והשמנת יתר אצל נשים. התסמונת אף עשויה להגדיל את סיכויי הלוקה בה לחלות בסוכרת או לסבול מבעיות פוריות. חוקרים שבדקו את התסמונת לאורך השנים, לא הצליחו להסיק מהם הגורמים לה, אך מחקרים שונים קושרים את התסמונת להימצאותם של הורמונים גבריים במחזור הדם של האישה.
החוקרים מצאו, כי הבעיה הקלה יותר בשחלות, קיימת אצל 80% מהמטופלות הלסביות, בעוד שאצל המטופלות ההטרוסקסואליות שיעור הלוקות בבעיה עמד על 32%. תסמונת השחלה הפוליציסטית הופיעה אצל 38% מהמטופלות הלסביות, אך רק אצל 14% מההטרוסקסואליות.ד”ר רינה אגרוול, ממובילות המחקר, אמרה כי תוצאות המחקר מורות על “אחוזים גבוהים באופן משמעותי” של חוסר איזון הורמונלי בקרב נשים לסביות.
בעוד שלדברי הכותרת, כבר “נמצא קשר בין הורמוני מין לנטיות לסביות”, ובטיזר נקבע חד משמעית, כי “מחקר מראה כי תסמונת הנגרמת מחוסר איזון הורמונלי, שכיחה יותר אצל נשים לסביות וקושר בין רמות הורמונליות – לנטייה המינית”, הרי שהד”ר המרואיינים בכתבה אומרים בפירוש ההפך. אגרוול סייגה את דבריה באמרה כי אין הוכחה לכך שתסמונת… גורמת לנטייה מינית לסבית אצל נשים. וכן, ד”ר אדם ביילין… גורס אף הוא כי המחקר אינו מוכיח שתסמונת… “גורמת ללסביוּת”, או להפך. לדבריו, “תסמונת זו נפוצה מאוד, ואין במחקר דבר המצביע על כך שנשים הלוקות בתסמונת הן בעלות סיכוי גבוה יותר להיות לסביות”. יתרה מזאת, כותרת המשנה במהלך הכתבה (ששייכת גם היא לעורך), מצטטת בפירוש את דברי החוקרים ש“תסמונת ה-PCOS אינה גורמת לנטיות מיניות לסביות”. אך משום-מה, כותרת המאמר מתעקשת לטעון ההפך. נכון, היא לא אומרת “חוסר איזון בהורמוני מין גורם לנטיות לסביות” אלא “נמצא קשר”, אבל רק מי שקורא את המאמר מבין את הקשר. אין דבר כזה “כותרת” לחדשות בתחום זה. העורך עשה חשבון פשוט של מספר האנשים שלא ימשיכו הלאה, ושל אלה שימשיכו אחרי קריאת הלינק, ומקסימום אחרי קריאת הכותרת והטיזר. הוא יודע היטב את הכלל העיתונאי מספר אחד: דע את כוח הגרסה הראשונה. מה שאנשים קוראים בפעם הראשונה, שום מסיר כתמים לא ינקה.
אבל האם החוקרים חפים מהטיה מכוונת של דבריהם, כדי שיישמעו מרגשים מספיק בשביל כותרת בחדשות הערב? האם אינם זורקים עצמות במכוון, ללהקת “כלבי השמירה של הדמוקרטיה”? אגרוול סייגה את דבריה באמרה כי אין הוכחה לכך שתסמונת השחלה הפוליציסטית גורמת לנטייה מינית לסבית אצל נשים, אך המחקר פותח פתח לקשירת חוסר האיזון ההורמונלי – הן לנטייה המינית והן להתפתחות התסמונת. אגרוול הסבירה כי “תופעת חוסר האיזון ההורמונלי, המקושרת לתסמונת השחלה הפוליציסטית, עשויה להוות את אחד המרכיבים התורמים להתפתחות הזהות המינית של האישה”. אמנם הד”ר הנכבדה סייגה את דבריה, אך נתנה לעיתונאים להבין שהמחקר “פותח פתח לקשירת חוסר האיזון ההורמונלי – הן לנטייה המינית והן להתפתחות התסמונת”. פותח פתח לקשר? האם זה אומר ש”נמצא קשר” בין מרכיבים ביולוגיים לנטייה מינית? חוסר הבהירות ממשיך: לדברי הד”ר, “תופעת חוסר האיזון ההורמונלי… עשויה להוות את אחד המרכיבים התורמים להתפתחות הזהות המינית של האישה”. אני חוזר, “עשויה להוות את אחד המרכיבים התורמים”. האם זו התזה של הד”ר, או שהיא מבוססת על ממצאים מדעיים אובייקטיביים? זה באמת לא משנה. מה שמשנה הוא, מה המסר שהתקשורת תבין. לפי כותרת המאמר, כבר “נמצא קשר”. הד”ר הנכבדה שהיתה שוללת מכל וכל את הכותרת, בכל זאת פתחה לה פתח בדבריה. והשאלה המתבקשת היא, מדוע?
בקטע הבא אנו מקבלים תשובה, ומגלים כיצד אותו קומץ מדענים תאבי פרסום, כבוד ותהילה, משרבב את האג’נדה החברתית-פוליטית המובהקת שלו לתהליכים מדעיים “טהורים”: ד”ר אגרוול שללה מכל וכל את האפשרות כי טיפול בתסמונות השחלות השונות יכול להשפיע על המיניות. “ממילא אין אנו רואים את הלסביוּת כמחלה שיש לרפאה”, אמרה לכתבי רויטרס.ואני שואל, אם טיפול בתסמונות השחלות אינו יכול להשפיע על המיניות בשום פנים ואופן “בחזור”, כיצד זה ש”בהלוך”, התסמונות עצמן משפיעות על המיניות? כלומר, זה לא אמור להיות תהליך דו-סטרי? אבל נו, באמת, מה אני מבין בביולוגיה. אלא שכאמור, במשפט השני אנו מתוודעים לנטיותיה הפרו-גאות של הד”ר (שמא היא עצמה לסבית?), שמסבירות דבר או שניים אך כך או כך שוללות מאחרים את חופש הבחירה.
והתקשורת, האם היא בכלל מבינה על מה היא מדווחת? עוד מסוכנות הידיעות המלומדת:מחקרים רבים שנערכו בעבר קושרים בין חוסר איזון הורמונלי ונטייה מינית. אחת הסברות שעלו ממחקרים אלו גורסת כי ייתכן שיש תפקיד לחשיפה להורמונים מסוימים, במהלך שלבי ההתפתחות המוקדמים, יש הטוענים טרם הלידה, בעיצוב הנטייה המינית. הבה נבין מה אנו קוראים: “מחקרים רבים שנערכו קושרים”, כלומר, על סמך “מחקרים רבים” ברור שיש קשר. יש קשר או אין, מה שבטוח הוא שאין קשר בין המשפט הזה לבין המשפט הבא: “אחת הסברות שעלו ממחקרים אלו גורסת כי ייתכן שיש”. כלומר זו רק אחת הסברות שגורסת כי רק “ייתכן שיש”. ואם תשימו עין, יש גם בסוף המשפט מובלעת קטנה ולא מובחנת של “יש הטוענים”.
הנה עוד בורות ברוח העדריות: חוקרים שבדקו את התסמונת לאורך השנים, לא הצליחו להסיק מהם הגורמים לה, אך מחקרים שונים קושרים את התסמונת להימצאותם של הורמונים גבריים במחזור הדם של האישה. מה באמת? יש הורמונים גבריים במחזור הדם של האישה? המחקרים קושרים את התסמונת להורמונים הגבריים? איזו “כותרת” שמגלה את אמריקה! אבל איך כל זה קשור לנטייה מינית, שמישהו כאן יסביר לי? ומה זה בדיוק “קושרים”? האם מדובר בלינקג’? אני לא יודע למה, אבל משום-מה לי זה נשמע שהלינקג’ של החוקרים והעיתונאים לתוצאות החיוביות, כביכול, של ה”זיקתיות” הזאת, הוא כנראה היחיד בעל סבירות גבוהה.
באשר להימצאות הורמונים גבריים אצל נשים לסביות, חשוב להבין, כי גם אם אצל נשים לסביות רבות – וזו ספקולציה בלבד שלא הוכחה בשום מחקר ואל תיתנו לאף אחד לספר לכם אחרת – יש כמות רבה יותר של הורמונים גבריים מאשר אצל הטרוסקסואליות, עדיין אין זה אומר שלסביות היא מולדת. זה אומר שייתכן, כי בתנאים פסיכולוגיים וסוציאליים מסוימים, אותם הורמונים עלולים לשמש קרקע נוחה לפיתוח הפרעה בזהות המינית. אך כאמור, הכל ספקולציה.
בדיוק באותו אופן שווק בעולם מיתוס “הגן ההומוסקסואלי”, שנברא יש מאין ממחקר “זיקתי”. בדיוק באופן הזה של הפרחת כותרות חסרות שחר, מלווה בהסתייגויות, שרק מומחה ידע מה היתה משמעותן. בעודם מסייגים את ממצאיהם, לעתים קרובות משתמשים חוקרים בשפה שוודאי תטשטש הבנה כללית ויוצאים בהצהרות מהסוג שהעיתונות הפופולרית תמשיך להתעלם מהן.התקשורת אינה מבינה את המסר הכפול של אותם מדענים. התקשורת מספקת חצי אמת מפני שהמציאות המדעית פשוט מדי-לא-מרגשת לעשות ממנה את חדשות הערב; מדי מורכבת בשביל צריכה המונית; ויתר על כן, לא מובנת במדויק ובאופן מלא על ידי העיתונאים.
ולסיום, איך אפשר בלי אישור “מדעי” עקיף, לסדר היום החברתי-פוליטי ה”גאה”, והנה לנו קדושות מעונות חדשות: לדברי ד”ר אגרוול, האחוזים הגבוהים של הלסביות הלוקות בתסמונת, מצביעים על כך שעל הרופאים השונים להקדיש תשומת לב רבה יותר למטופלות הלסביות. “המחקר שלנו מדגיש את העובדה שעלינו לטפל בנשים אלו באופן הוגן ובלתי שיפוטי, על מנת שנוכל להציע להן את מיטב הטיפול הרפואי”, לדבריה. זהו זה, עכשיו זה ברור, יש קשר, וכל מה שנותר זה “להקדיש תשומת לב רבה יותר למטופלות הלסביות”, ו”שעלינו לטפל בנשים אלו באופן הוגן ובלתי שיפוטי”. הנה לנו קדושות מעונות חדשות כקלף האחרון בראש מגדל פיזה של קלפים. בושה, אתם אומרים? איזו בושה? גאווה
פוסטים נוספים:
