טיפים להתמודדות עם נטיות הפוכות

נסיון 1: להכחיש את הנטייה הפוכה או לדכא אותה. להכחיש רגשותך כלפי הומואים.

אם נעמיד פנים שחיינו מתנהלים כשורה, זה יהיה כמו להתעלם מגידול ממאיר. אם נסרב לטפל בכמיהה ההומוסקסואליות שלנו, הן ימשיכו לשגשג ולהתפתח. בקלות, יכולנו להתנגד אליהן זמנית, להכחיש את קיומן, להביט לכיוון השני, אך התעלמות רק תיתן להן יותר זמן להתפתח ולצמוח בתוכנו. יכולנו להימנע מהתנהגות הומוסקסואלית, אך גם זה לא ייתן מענה לרגשותינו, כי התחמקות מן התסכול והקושי לעולם לא תפתור אותה !

נסיון 2: שימוש בכוח הרצון להתנגד למשיכה לגברים הומואים

אנו לא בחרנו מתוך ידיעה להמשך לגברים, לא בחרנו להיות הומואים ובעלי נטיות הפוכות. באותה מידה אין אנו יכולים לבחור בקלות להמשך לנשים. השתמשנו בכוח הרצון על מנת לאפשר לנו להתנגד לדחפים המיניים שהרגשנו כלפי גברים, כדי להכניע תשוקה מינית חולפת שחשנו לרגע, אך בשיטה זו איננו יכולים למצוא פתרון נצחי למשיכה ההומוסקסואלית שבקרבנו! עבודה על בירור הרגשות שלנו תהיה יעילה הרבה יותר מעבודה על הרצון או על יכולת האיפוק שלנו .

ניסיון 3: הדחקת רגשות הומוסקסואלים ע”י תפילה.

כמעט כולנו קיווינו והתפללנו שהקב”ה יביא אותנו לשינוי מהיר שיחול בן רגע: שנהפוך מהומואים לגברים רגילים. רצינו להאמין שאם רק נאמין מספיק חזק, נתעורר בוקר אחד ונגלה כי המשיכה שלנו לגברים נעלמה, הנטיות הפוכות אינם, שיחול איזה נס ולא נרגיש כבר את המשיכה הזאת להומואים יותר. אך החיים אינם כאלה, וגם למי שמאמין שכן – בוודאי ללא מאמץ אישי ורוחני רב, לא תתכן אותה “התאוששות בין לילה”. למעשה, כולנו הרגשנו כי אולי פשוט לא התפללנו את התפילות הנכונות, ושאולי במקום להתפלל ולבקש מבורא עולם כי ישנה אותנו מלהיות הומואים, היינו אנו צריכים לבקש ממנו להראות לנו את הדרך הנכונה אל השינוי ולבטוח בו בלב שלם שהוא מדריך אותנו לצעדים אלה, גם בקיצוניים שבהם, שמהם אנו מפחדים הכי הרבה. על מנת שנוכל להגיע לבירור פנימי זה אנו חייבים להרפות מהצפייה שהנטייה תעלם, גם היא חלק מידו המכוונת. עלינו לנסות ללמוד ממנה ולהפיק ממנה את המסרים הפנימיים שהיא מלמדת אותנו אודותינו ולרכוש את הכלים כיצד לצמוח מתוכה.

אייל כותב : ” כמו רבים אחרים, ביקשתי גם אני מהקב”ה שישנה אותי בין רגע, באותה צורה כאילו הוא היה מרפא אדם עיוור. הייתי מרבה להתפלל בתקווה שאולי אשתנה, אך בינתיים נשארתי לכוד בבדידות ובבושה. בסופו של דבר למדתי שניסיון לחכות לברר את הרגשות ההומואים שהיו לי רק ע”י אמצעים רוחניים, הוא כמו לצפות שבחבישת הזרוע שלי אתרפא משפעת . בשלב מסוים פשוט הבנתי שניסיתי למחוק את הבעיות שלי ולהתמודד מולן בצרכים  לא נכונות.. הייתי חלש ושבור רגשית, אך לעומת זאת חזק רוחנית. הניסיון לחזק את עצמי בעולם הרוחנית בלבד, לא  שינה את תחושת הבדידות ואת הרגשות המיניים שלי. השינוי המהותי החל כשראיתי את הקב”ה כמדריך וכמורה דרך במסע שלי  ובטחתי בו שהוא מנחה אותי לבירור אמיתי ומעמיק ולכן הנחיל בי נטיות אלה. ביום שהחלטתי לשים את כל מבטחי בו, להבין את המשמעות העמוקה של הרצון שלו בהתמודדות שלי, נטשתי את דרכי העבר והתחלתי לצעוד לברור אמיתי ומשם צמחתי למפגש עצמי אמיתי ”

לרובנו, התפילות והחיזוקים הרוחניים חשובים כשלעצמם ומשמשים עבורנו גם כ”דלק” הנותן לנו את הכוח לעבור את המסע לבירור נטיות הפוכות – לעיתים זה בעצמו היה חלק מהמסע .

נסיון 4: כניעה לרגשות ההומואים בקרבנו .

בעבר, רבים מאתנו היו משוכנעים כי כניעה לנטייה ההומוסקסואלית היא הדרך היחידה לרצות אותה ולהשתחרר מההשתוקקות לתשומת לב וחיבה גברית. למעשה, זה אכן העניק בהתחלה תחושת הקלה ופורקן – זמניים. אלו מאתנו שניסו לספק את התשוקות  הללו גילו להפתעתם כי לאחר  ניסיון של חיים מלאים  כ-הומו ויציאה מהארון ,החיבוק חולף או החוויות הארוטיות הסתיימה, ונשארו אותן  רגשות הבדידות והייאוש כמקודם רק שעכשיו הן  יותר עוד יותר חזקות מבעבר. ה”קרע” בנשמותינו שתמיד ניסינו לסתום היה רחב ועמוק יותר. נותרנו מיואשים עד כי נקל בעינינו ליפול להתמכרות שונות או תלות יתר באחרים .

נסיון 5: גאווה או הצהרה הומוסקסואלית- אני הומו.

לכמה מאתנו היה נראה לפעמים כי התשובה אשר חיפשנו, היא בעצם לקבל את העובדה שנולדנו עם זהות הומוסקסואלית: נולדתי כ-הומו עם נטיות הפוכות, אני צריך ” לצאת מהארון” ולדרוש או להצהיר על הומוסקסואליות.

למעשה, לאלו מאתנו אשר ניסו , נתגלתה תחושת חופש ושחרור – זמנית . ההססנות פסקה! המחבוא מהבושה פסק! לא עוד נכה עצמנו עם ביקורת עצמית ונפחד מבני אדם! סוף סוף אנו חופשיים ומלאים גאווה !
אבל זה לא שינה דבר, לא משנה ששחררנו את עצמנו מהבושה, מהלעג או מהשנאה העצמית לחיות עם הומואים, לא משנה שלכאורה הוקל עלינו כשעברנו סוף סוף את המחסום וצעדנו לעבר החלטה מכל סוג שהיא, הנטייה הומוסקסואליות שלנו עדיין נשארה בבחינת טעות. חלקנו התכחשו אליה לזמן רב, אך לא נוכל לשקר לעצמנו לעד. בשבילנו זה עדיין נשאר בגדר טעות. תמיד נשאר בנו הרצון לנצח במאבק ההומוסקסואליות על ידי “הריגת” המצפון, שהיא קשה כמו “הריגת” הנשמה שבתוכנו!

תחושת הריחוק מבורא עולם ומחיינו הרוחניים הייתה כמעט מוחלטת. נעדרו מאיתנו היושר, הערכים העמוקים שלנו והאמונות שהיו בשבילנו כמוצקות! נעשינו רחוקים יותר מהגבריות ומעולם ההטרוסקסואלים .

למרבה הצער, רובנו מצאו עצמם רחוקים מישועה, ממקובלות ומאהבה (ללא תנאים) בחברה ההומוסקסואלית, יותר משתיארו לעצמם. חוויה משותפת בינינו היא שכולנו גילינו כי העולם ההומוסקסואלי מלווה בהפקרות, זנות, אובססיות, התמכרות למין, אלכוהול ותאוות. הכל היה מוקף בקטנוניות, חושך רוחני, ושברון נפשי. למרות שחווינו לפעמים
חלקים קטנים וראשוניים משלבי הטיפול  בבירור הנטייה, על פי רוב דווקא החלקים הקטנים האלה והראשוניים  רק הגבירו את הריקנות הרגשית והרוחנית שבתוכנו .

נסיון 6: בושה ברגשותי ההומואים, שנאה ולעג פנימי.

לאלו מאתנו ש”יצאו מהארון” כהומוסקסואלים ואמצו את הגאווה שבכך , גילו כי זה אכן משחרר רבות את תחושת הבושה, השנאה והלעג הפנימי שהציקה לנו זמן רב. לאמתו של דבר, שחרור מהרגשות הללו הוא חלק חיוני  במסע, כי עד לפני השחרור הם לכדו, מנעו, וחיבלו  באפשרות לבירור פנימי ואמיתי, אך הבנו כי זה לא מועיל לאמץ זהות וצורת חיים הומוסקסואלית בניסיון להשתחרר מעול הבושה והשנאה, משום שזה דורש מאתנו לדכא את מצפונינו ולוותר על ערכינו. במקום, נוכחנו לדעת כי ישנו פתרון טוב יותר, והוא להלחם – כאדם הדורש באומץ לב את הזהות  העצמית הפנימית  הטבועה בו משחר ילדותו ואת אחוות האחים לחברה שמסביבו וקשר רוחני עם בורא עולם .

בידוד וסודיות הנטיות ההפוכות שלנו.

ככל שניסינו לשמור על ה”סוד המביש” שלנו חבוי, בניסיון לתקן אותו ע”י ריחוק מהעולם (בבדידות ובסודיות), ההתקדמות הייתה אפסית. לא פלא, אחרי הכל בעיות הקשורות לאנשים אחרים בחיינו לא נפתרות ע”י ריחוק ללא יצירת קשרים. על הפחד מלבטוח באחר לא מתגברים ללא סיכון מחושב של נתינת אמון .

למעשה, גילנו בתהליך הבירור  כי מה שרצינו באמת הוא – להדבק  בזהות האמיתית שלנו – שבמידה מסוימת פחדנו מזה הכי הרבה. הקרבה הרגשית העמוקה לגברים לפתע נהייתה קשה יותר מקרבה מינית איתם .

במקום הקרבה הרגשית, השתמשנו בתאווה ומין בכדי להשלות את עצמנו בקרבה ואינטימיות כדי שלא נצטרך להסתכן בפתיחת לבנו ורגשותינו לאדם אחר ובמיוחד לא ל”סטרייט”.

נסיון 7: ניסיון להכריח את משיכת המין השני

ברם, בעייתנו הכללית לא הייתה עם נשים, כך שהפתרון לא נמצא שם! הבעיה שלנו הייתה עם גברים, עם יכולת להיות בקשר אינטימי קרוב איתם ועם הזהות העצמית  שלנו. אנו צריכים לבלות יותר זמן עם גברים (הטרוסקסואלים), ולא עם נשים. לגלות ולברר חלקים לא מבוררים בתוכנו תחילה לפני שנתחיל להתייחס למשיכה שלנו לנשים אנו צריכים להרגיש יותר  מחוברים לעצמנו. אנו צריכים לייצב את עצמנו היטב בזהות העצמית ולהרגיש שווים לעולם שמסביבנו . אנו צריכים לברר את  הפחד שלנו מגברים. כי רק שם אנו  יכולים למצוא את  הזהות האמיתית שלנו!