שלום. אני רוצה לדבר הפעם על נושא שכמעט לא הזכרתי, וגם לא ממש היה רלוונטי או נוח בחיים שלי, והוא נשים. השבוע הציעו לי לצאת עם מישהי (מה שלא קרה כבר מעל שנה), וזה מעלה הרבה מחשבות.
אני יושב פה מול המחשב ומתלבט מה בדיוק לכתוב, ואני לא כל כך יודע, וזו למעשה הבעיה (או לפחות חלק ממנה). נשים הן עולם אחר. כמי שבא מבית דתי, לא הלך לסניף ולמד תמיד בהפרדה מבנות, הנשים נתפסות בשבילי כמשהו נעלם, לא ידוע, מסתורי. בנוסף, אני מפחד ממה שיקרה אם זה יהפוך להיות רציני – הרי יש לי נטיות הפוכות, אני לא נמשך לנשים – אז מה יקרה אם זה יהיה רציני? מה, אני אתחתן איתה, למרות שאני לא נמשך אליה? ומה יקרה כשנגיע למיטה בלילה אחרי החופה (הערה צדדית: אני אמנם לא אוהב להיכנס לנושאים מיניים, שאינם צנועים, אבל זה מה שאני חושב, ולא נראה לי שאני היחיד שחושב על זה, וחשוב להעלות את הדברים ולדבר עליהם כדי שניתן יהיה לפתור אותם, אחרת הם פשוט ימשיכו, ולעולם לא ייעלמו. אם מישהו נפגע מהעניין, אני מתנצל) או שאני לא אתחתן איתה – אז בשביל מה בכלל להתחיל את כל הסיפור הזה?אני שואל את עצמי עכשיו – מה, זה הכל? זה עניין טכני גרידא? אם לא היו לי נטיות הפוכות, לא הייתה לי בעיה לצאת עם בנות? זו שאלה קשה, אבל התשובה היא שלא. למרות שהרבה מהפחדים שלי נובעים מהנושא המיני, יש גם צדדים אחרים. אני מפחד מכישלון. שהיא לא תאהב אותי. שאני אטעה בבחירה שלי. אני יכול למנות עשרות דברים שאני מפחד מהם. מה עומד מאחורי זה?
ובכן, נדמה לי שהתשובה לשאלה הזו היא שאני עדיין לא הפנמתי נקודה חשובה, שכבר קראתי עליה הרבה פעמים וגם חבר שלי דיבר איתי עליה. אני צריך להבין שהנטיות ההפוכות לא מגדירות אותי. תמיד כשקראתי את זה או אמרו לי את זה חשבתי לעצמי שזה ברור, בטח שאני מבין את זה ויודע שהנטיות ההפוכות זה לא מי שאני. לא צריך לומר את זה בכלל. אבל עכשיו אני מבין שאולי לא באמת הסתכלתי לתוך תוכי לראות אם באמת ככה אני מרגיש. האמת היא שבתוך תוכי אני דווקא כן מגדיר את עצמי ע”י הנטיות ההפוכות. אני רואה בעצמי שונה, זר, מישהו לא כמו כולם. בגלל זה לצאת עם בנות לא נראה לי טבעי, זה לא נראה לי נורמלי – כי מה לי ולבנות? אני לא מרגיש משיכה אליהם (כרגע), ואם זה המצב הנתון זה מה יש, וזה גם מה שיהיה. שום דבר לא ישתנה.
האמת, לעומת זאת, היא שהנטיות ההפוכות לא מגדירות אותי אלא הן דבר חיצוני, וממילא אני יכול להשתנות ואכן אשתנה. בנוסף, אני צריך לזכור שהפן המיני לא מגדיר את מערכות היחסים שלי, ושקשרים בין גברים לנשים הם לא מיניים בלבד, ואפילו לא בעיקר (לפחות במצב בריא).
אני אסביר את שתי הנקודות הללו:
1. אני לא מוגדר ע”י הנטיות ההפוכות. מה זה אומר? הכוונה של המשפט הזה היא שהנטיות ההפוכות הן לא חלק מהטבע שלי, זה לא משהו שנולדתי איתו ולא משהו שהוא חלק בלתי נפרד ממני, וכמו שרכשתי את זה – וכן, אני רכשתי את הנטיות ההפוכות, אולי לא ממש מרצון, אבל עדיין זו הייתה רכישה, דבר נלמד, הרגל – כך גם אני יכול, כל עוד אני רוצה בזה, לסלק את זה ממני. אחרי ששוב ושוב ראיתי איך גם ההתנהגויות שלי כיום וגם האירועים המשמעותיים המוקדמים בחיים שלי תואמים את הרעיון שנטיות הפוכות הן תסמין לבעיה שורשית יותר, ברור לי שזו רק תופעה נלווית לבעיה השורשית שלי, וממילא אני לא יכול לתת לזה להשפיע על אורח החיים שלי. כמו שאני לא ‘ההוא שאוהב לבשל’ כך אני גם לא ‘ההוא שנמשך לגברים’. אני אריאל הבן אדם, אריאל האישיות. בנוסף לכך יש לי הרגלים מסוימים שרכשתי לאורך השנים. אבל זה כל מה שהם, הרגלים ותו לא. הרגלים הם לא אני (אני מתכנן להרחיב יותר על נושא הגורמים לנטיות הפוכותבפעם אחרת).
הרבה פעמים, במיוחד בכל מה שקשור לנשים, אבל לפעמים גם במקרים אחרים, אני אומר לעצמי – מה, אבל אני שונה, יש לי נטיות הפוכות. מה שאומרים עכשיו לא קשור אליי, כי עם נטיות הפוכותזה אחרת. אני מרשה לנטיות ההפוכות להגדיר אותי. להיות המאפיין המרכזי בחיים שלי. זה החליל שלפיו אני רוקד, וזו הבעיה שלי. ברור שאי אפשר להתעלם מהנטיות ההפוכות, אבל אני צריך לדעת שהן לא קובעות את דרכי התנהגותי והתנהלותי. אני צריך לעשות את מה שמתאים לי – האני הפנימי שלי, הרצונות האמיתיים שלי, בלי להתחשב בנטיות ההפוכות. אני צריך להחליט את ההחלטות שלי מתוך הסתכלות על עצמי כגבר, לא שונה משאר החברה. לאחר מכן אני אצטרך כמובן לראות איזה מכשולים הנטיות ההפוכות מציבים לי בדרך ליעד המדובר ואיך אני מתמודד עם זה, אבל הכל מתוך הסתכלות על עצמי כגבר שווה לכל הגברים שסביבי, ולא שונה מהם – לטוב או לרע.
2. מערכות יחסים לא מוגדרות ע”י הנושא המיני. יש נטייה רבה כיום להסתכל על מערכות יחסים מהפן המיני. קודם כל רוצים לדעת אם יש משיכה מינית. האם היא נחמדה, טובה, חכמה וכן הלאה יכול לבא אחר כך. קודם כל יופי ומין. אנחנו צריכים לזכור, וזה נכון לא רק לגבי בעלי נטיות הפוכות, שהבסיס למערכות יחסים צריך להיות אהבה – לא של היופי, מינית – אלא יש לאהוב את האישה כאדם, את תכונותיה, מידותיה, ואישיותה. כל החששות והפחדים שלי בנושא הזה קיימים בגלל שנדמה לי כאילו המשיכה המינית היא מרכז מערכת היחסים בין איש לאישה, ואני צריך להפנים שהקשר הוא הרבה יותר מזה – הוא רגשי, מחשבתי, מידתי, ורק מעט מאוד מיני.
בכלל, נראה לי שהנקודה הזו קשורה לא רק ליחסי גברים-נשים, אלא גם ליחסי גברים-גברים. בשורש הנטייה ההפוכה נמצא עניין החשיבה המינית. המשיכה שלי כלפי אנשים מסוימים היא בעצם רצון ליצור מערכת יחסים איתם. הבעיה היא שאת מערכת היחסים הזו אני הופך למינית. גם כאן אני בעצם הופך כל מערכת יחסים למתמקדת במין. אני צריך להסתכל על האדם – בין גבר ובין אישה – לא כאובייקט מיני – אלא כאישיות בעלת רצונות, דעות, מחשבות, וכו’.
אני מקווה שבאמצעות שתי הנקודות הללו אני אוכל להרגיע את כל הפחדים שלי, ואנסה ליצור מערכת יחסים עם נשים, במידה שהדבר מזדמן לידי. נראה לי שבמקרה הזה אני אקבל את ההצעה ונתקדם הלאה, נראה איך זה יתקדם. ובינתיים, עד הפעם הבאה, שתהיה לכם התמודדות מוצלחת… ממני (שימו לב לתוספת החדשה לחתימה), אריאל.