מיתוס מס. 1
הומוסקסואליות היא נורמלית ונקבעת באופן ביולוגי.
האמת…
אין כל מחקר מדעי שמצביע על גורם ביולוגי או גנטי להומוסקסואליות.
פקטורים ביולוגיים אולי משחקים תפקיד בנטייה המוקדמת(פרדיספוזיציה) להומוסקסואליות.
בכל אופן, זה נכון לגבי מצבים פסיכולוגיים רבים אחרים.
מחקרים מציעים שפקטורים חברתיים ופסיכולוגיים הם בעלי השפעה חזקה.
דוגמאות כוללות בעיות במערכות יחסים מוקדמות במשפחה, שידול מיני, ותחושה של אי התאמה עם בני גיל מהמין הזהה, המביאות להפרעה בזהות המינית.
גם חברה יכולה להשפיע על נוער שחוקר את מיניותו כאשר היא מעודדת תיוג עצמי “גאה”.
מיתוס מס. 2
הומוסקסואלים אינם יכולים לעבור מהומו לסטרייט , ואם הם מנסים, הם יסבלו ממצוקה רגשית רבה ויהפכו לאובדניים. לפיכך, יש להפסיק את הטיפול בבירור נטיות הומוסקסואליות.
האמת…
פסיכותרפיסטים מסביב לעולם שמטפלים בהומוסקסואלים, מדווחים כי מספר משמעותי של קליינטים שלהם חווה צמיחה מתוך נטייתם ההומוסקסואלית וגילו את נטייתם ההטרוסקסואלית החבויה. בירור הזהות המינית הגיע באמצעות טיפול פסיכולוגי בשילוב עם השתתפות בקבוצות תמיכה ומפגש עם מתמודדים נוספים למסע. רבים דיווחו שהרגשות ההומוסקסואליים שלהם פחתו במידה ניכרת, ואינם תופסים אותם כפי שהטרידו אותם בעבר.
המפתחות למסע בירור הזהות המינית הן רצון עז, התמדה,ונכונות לחקור את הקונפליקטים המודעים והלא -מודעים שמהם נוצרה הנטייה
בירור הזהות המינית מגיע באיטיות, בדרך כלל במהלך כמה שנים. מטופלים מספרים כי הם לומדים כיצד לספק את הצרכים שלהם לטיפוח ( nurturance ) ואישור מצד המין הזהה מבלי לעשות ארוטיזציה של מערכת היחסים.
כאשר הם גדלים לתוך הפוטנציאל ההטרוסקסואלי שלהם, גברים ונשים חווים לרוב תחושה עמוקה ושלמה יותר של עצמם כזכר או כנקבה.
אם חלק מההומוסקסואלים אינם רוצים לברר את נטייתם המינית, זו בחירה שלהם. אך עדיין זה עצוב מאוד שפעילי זכויות גייז נלחמים נגד הזכות לטיפול של הומוסקסואלים אחרים שמשתוקקים לבירור נטייתם המינית ולדיקה עבורם.
מיתוס מס. 3
אנו חייבים ללמד את הילדים שלנו כי הומוסקסואליות היא נורמלית ובריאה כמו הטרוסקסואליות. יש לעודד בני נוער לחגוג את הנטיות שלהם לבני המין הזהה.
האמת…
מחקרים מדעיים תומכים בנורמות תרבותיות רבות שנים, כי הומוסקסואליות איננה אלטרנטיבה בריאה וטבעית להטרוסקסואליות.
מחקרים מראים כי בני נוער גייז פגיעים באופן מיוחד להתמכרויות לסמים ואלכוהול ולהתנהגות מינית בעלת סיכון גבוה בגיל מוקדם.
זה גורם יותר נזק מאשר תועלת . אין לקבוע עבור בני נוער מה נכון ובריא בסוגיה זו.. נוער השרוי במצב זה של בילבול זהותו המינית זקוק להבנה, לאוזן קשבת ולייעוץ, לא לדחיפה לכיוון של חיים בעלי פוטנציאל קטלני./
מחקר מ-1992 ב”פדיאטריקס” (מגזין לרפואת ילדים) מצא, כי 25.9% של בני 12, אינם בטוחים אם הם “גייז” או “סטרייטים”.
שנות הנעורים הן קריטיות לשאלה של תיוג עצמי, כך שהעובדות חייבות להיות מוצגות בבתי הספר שלנו באופן הוגן ומאוזן.
דווקא בשל כך עצת נפש חרטה על דיגלה את תהליך הבירור המאפשר לכל אחד לבחון מקרוב את זהותו ואת מהוויו הפנימיים.