בארגון “עצת נפש” המתמודד עם תופעת הנטיות ההפוכות (הומואים), בין היתר באמצעות קידומם של “תהליכי המרה” פסיכולוגיים, מותחים היום (א’) ביקורת על הקמתו של משרד השידוכים בין הומואים דתיים ללסביות דתיות, “אנחנו”, כפי שדווח בכיפה.
כפי שפורסם בכיפה ובמסגרת יוזמה חדשה בציונות הדתית ולראשונה בעולם, הוקם באחרונה משרד שידוכים בין הומואים דתיים ללסביות, המבקשים להקים בית בישראל אך להמשיך ולהישאר “בארון”. מאחורי היוזמה המהפכנית עומד הרב ארלה הראל, לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה וכיום מעביר שיעורים בישיבת אלון מורה, שהשיג לרעיון תמיכה נרחבת ממספר רבנים בכירים בציונות הדתית.
אולם בארגון “עצת נפש” מסבירים היום בתגובה לכיפה כי בעבר הרחוק הייתה תמימות דעים בקרב הקהילה הפסיכולוגית לגבי העובדה שהמשיכה ההומוסקסואלית של ההומואים היא חלק ממצב נפשי הגורם לסבל רב ומצוקה לנתונים בו, ולכן נעשו ניסיונות רבים לסייע למתמודדים עם משיכה זו.
באופן עקרוני, תוהים ב”עצת נפש”, האם הקמת משרד שידוכין בין הומואים דתיים ללסביות “תאפשר ליצור תא משפחתי יציב כשאין אהבה רומנטית בין בני הזוג? איך מרגישים חתן וכלה ביום חתונתם כשבנישואיהם הם מוותרים על רצונם האנושי והבסיסי בזוגיות של אהבה? ואיך יחושו ילדים הגדלים בצילם של הורים אשר היחס ביניהם הוא חברי שותפי ותו לא, האם פתרון זה הוגן גם כלפי הילדים?”.
“התפיסה המקובלת, באותם הימים, הניחה שהמשיכה ההומוסקסואלית של ההומואים התפתחה במקום המשיכה ההטרוסקסואלית. שיטת הטיפול הרווחת התמקדה בנסיונות להמיר את המשיכה ההומוסקסואלית במשיכה אחרת, ע”י טיפול התנהגותי או טיפול פסיכיאטרי לדיכוי החשק המיני. ניסיונות טיפול אלו בד”כ לא הניבו פרי, ואף עוררו התנגדות בקרב הקהילה הפסיכולוגית ובצדק”, מסבירים ב”עצת נפש”.
לטענתם, בשנת 1973 ובעקבות חוסר ההצלחה של טיפולי ההמרה, ובעקבות לחץ פוליטי של הארגונים ההומוסקסואלים בארה”ב הוצאה הנטייה ההפוכה ממגדיר הפרעות הנפש האמריקאי, ובכך “נפתרה הבעיה”.
“כיום, לאחר התפתחויות רבות של הטיפול והמחקר, התפתחה והתבססה ההבנה שאת המשיכה ההומוסקסואלית המינית והרגשית יותר נכון לתאר ככמיהה גברית אצל גברים, וככמיהה נשית אצל נשים”, מסבירים ב”עצת נפש”. כיוון שכך, ב”עצת נפש” טוענים כי מבחינה מדעית-פסיכולוגית, “הכמיהה הגברית לא התפתחה במקום המשיכה ההטרוסקסואלית אלא על גבה, משמעות הדברים היא שהמשיכה ההטרוסקסואלית חבויה בקרבו של המתמודד אלא שהכמיהה הגברית גורמת להדחקתה, ועל ידי טיפול נכון תינתן למתמודד האפשרות להרפות מן הכמיהה הגברית ולהצמיח מחדש את המשיכה ההטרוסקסואלית”.
“בעקבות התפתחות ההבנה התפתחו גם שיטות הטיפול, ובמקום “טיפולי ההמרה” התחדשו טיפולים המתמקדים בשורשי הכמיהה הגברית, התגלה כי הטיפול בבעיות המהותיות מאפשר למתמודד עם נטיות הפוכות להתחבר לזהותו הפנימית. צורות טיפול אלו בנטיות הפוכות הומוסקסואליות התגלו כיעילות ביותר, ומטפלים רבים מדווחים כי אחוזי ההצלחה בטיפול בכמיהה הגברית בקרב מטופליהם גבוהים מאחוזי ההצלחה בטיפולם בבעיות אחרות”, טוענים בארגון.
ב”עצת נפש” אומרים כי במהלך השנים האחרונות הצליחו בארגון לטפל פסיכולוגית במתמודדים רבים בעלי נטיות הפוכות שפנו לטיפולים פסיכולוגיים. “חלק גדול מהם הצליחו לממש את רצונם ולהקים משפחות המבוססות על קשר של אהבה רומנטית ומשיכה מינית בין ההורים, משפחות אשר בהם גם הילדים וגם ההורים חיים בתחושת אושר, שלימות ושמחה”, ציינו ב”עצת נפש”.
מאת : אורי פולק
כ”א אב תשע”א, 21/08/2011 18:55
http://www.kipa.co.il/family/45987.html
פוסטים נוספים: