הדרך הטובה ביותר לשמור על דיאלוג פתוח עם הבן שלך הוא להגיב מתוך עמד של חמלה והבנה כלפי התמודדותו מול נושא המיניות, ובפרט בהבנה ואמפטיה מול הנושא של נטיות הפוכות.
נושא הנטיות ההפוכות מתעורר פעמים רבות לדיון בעקבות החדשות, בטלוויזיה, ברדיו, בעיתון או בשיח הציבורי. התגובה שלך לנושא המיניות בכלל, ובפרט לנושא ההומוסקסואליות שולחת לילדך מסר ברור בדבר יכולתו לבטוח בך כאב, בנושאים אלו. בנך ניזון מהיחס שלך לנושא, והוא לומד מתגובתך כיצד אתה עתיד להתייחס בהמשך לנושא זה אם תיתקל בו.
תגובה האומרת :”זה מגעיל!”, “גועל נפש”, “האנשים האלה הם סוטים!” יוצרת אצלו חוויה עוינת המערערת את תחושת הביטחון שלו. וכשמדובר בבנך, לבטח אינך מעוניין כי הרצון שלו לבטוח בך ולשתף אותך בסודותיו ירד משמעותית. נסה לחשוב על זה מנקודת מבטך – האם אתה היית מרגיש בנוח לשתף מישהו בחוויותיך האישיות, כשאתה יודע שאותו אדם מסתכל על חוויות אלו כעל משהו מגעיל ודוחה ? כנראה שלא…
בדרך כלל, אנשים מגיבים בעוינות או בכעס כלפי נושא זה, משום שהם מפחדים לחוות חוויה מבלבלת בתוך עולם החוויות האישי שלהם, ולכן הם מפחדים מנושא זה מתוך חשש שהדבר ישפיע גם עליהם בעקיפין ויערער את עולמם.
כאשר אתה כאב בוחר לדבר על נטיות הומוסקסואליות מתוך קבלה של האדם בעל הנטיות ההפוכות, מתוך ניתוק של העושה מן המעשה, בנך יחוש באופן טבעי, יותר בטוח לשוחח איתך על הנושא.
ישנן כמה אמיתות שיסייעו לך לאמץ הסתכלות זו :
- אף אחד לא בוחר להתמודד עם הומוסקסואליות.
- אדם שמרגיש שיש לו משיכה הומוסקסואלית אינו שווה פחות כאדם. ואינו אשם בשל תחושותיו.
- גם מי שמאמץ התנהגות הומוסקסואלית, התנהגות זו איננה גרועה יותר מכל חטא אחר.
- כל אחד בוחר את הדרך בה הוא רוצה למסד את חייו. הבוחרים בשינוי – ביכולתם לממש את שאיפתם זו ולהשיג את השינוי והריפוי המיוחלים .
עם כל זאת, גם אם תאמץ את ההמלצות הללו ותשנה את יחסך הכללי, עדיין אין בכך כדי להבטיח שבנך ירגיש מספיק בטוח כדי לפנות אליך ישירות. אך אין ספק כי הדבר בודאי ישפר את ערוץ התקשורת ביניכם.