היהפוך הומו לסטרייט? מחקרים אומרים “כן”
הרבה אנשים כיום מאמינים שהומוסקסואליות היא חלק מ”מי שאדם הוא באמת” מרגע העיבור.
תיאוריית ה”גנטי ובלתי ניתן לשינוי” קודמה באופן פעיל על ידי אקטיביסטים “גייז” ואמצעי התקשורת הפופולריים. האם הומוסקסואליות היא באמת גרסה שונה מולדת ונורמלית של הטבע האנושי?
renjith krishnan קרדיט
לא. אין כל ראייה שמראה שהומוסקסואליות היא פשוט “גנטית”. ואף לא אחד מהמחקרים טוען שהיא כן. רק העיתונות וחוקרים מסוימים טוענים שכן, כאשר הם מדברים לציבור בכותרות.
כיצד הולך הציבור שולל?
ביולי של 1993, כתב העת היוקרתי למחקר “סיינס” (מדע) פירסם מחקר מאת דין האמר, שטוען כי ייתכן שקיים גן הומוסקסואלי. נראה היה שהמחקר על גבול ההוכחה שהומוסקסואליות היא מולדת, גנטית, ולפיכך בלתי ניתנת לבירור ולגילוי חלקים מוסתרים נוספים במרקם האישיות והמשיכה המינית והיא בעצם מן גרסה שונה של הטבע האנושי.
זמן קצר לאחר מכן, ה”נשיונל פאבליק רדיו”, הריע את הממצאים האלה. ה”ניוזוויק” פירסם את כתבת השער “גן גיי (הומוסקסואלי)?”. ה”וול סטריט ז’ורנל” הכריז, “מחקר מצביע על גן הומוסקסואלי… (כעל) סטייה נורמלית”.
כמובן, הסתייגויות נדרשות מסוימות נוספו לסיפורים החדשותיים האלה. אך רק מומחה ידע מה היתה המשמעות של אותן הסתייגויות. החלק הגדול של הקוראים הומרץ להאמין שהומוסקסואלים הוכחו כמי ש”נולדו כך”.
כדי לקבל מושג מה באמת הולך פה, יש צורך להבין כמה עובדות כמעט לא ידועות על הגנטיקה ההתנהגותית.
מחקרי זיקה גנטית (לינקג’ גנטי)
דין האמר והקולגות שלו ביצעו סוג מצוי של חקירת גנטיקה התנהגותית שנקראת “המחקר הזיקתי”. חוקרים מזהים תכונה התנהגותית שעוברת במשפחה, ואז:
א) מחפשים גרסה כרומוזומלית* שונה בחומר הגנטי של אותה משפחה, ו…
ב) קובעים אם גרסה שונה זו תדירה יותר בקרב חברי משפחה שחולקים את התכונה המסוימת הזאת.
לאיש הפשוט, המשמעות של ה”מתאם” של מבנה גנטי עם תכונה התנהגותית, היא שהתכונה “היא גנטית” – במילים אחרות, “שעברה בירושה”.
למעשה, זו לחלוטין אינה המשמעות, ויש צורך להדגיש שלאמתו של דבר לא קיימת שום תכונה אנושית ללא אינספור מתאמים כאלה.
______________________________________________
* כרומוזומים הם נושאי הקוד הגנטי (המתרגם)
מדענים יודעים את האמת על מחקר “גן הומוסקסואלי”
אך לפני שנתייחס לפרטים הספציפיים, הנה מה שמדענים רציניים חושבים על המחקר האחרון של “הגנטיקה של ההתנהגות”. מתוך “סיינס”, 1994:
שוב ושוב, מדענים טוענים שגנים או אזורי כרומוזומים מסוימים קשורים לתכונות התנהגותיות, רק על מנת לסגת מממצאיהם כאשר המחקרים לא חזרו על עצמם. “לרוע המזל”, אומר ד”ר ג’ואל גלרנטר מאוניברסיטת ייל, “קשה למצוא הרבה מחקרים”, שחזרו על עצמם, הקושרים גנים מסוימים להתנהגותיות אנושיות מורכבות. “…כולם הוכרזו בקול תרועה גדולה; כולם התקבלו ללא ספקנות באמצעי התקשורת הפופולריים; לכולם עתה שם רע”. {1}
מחקרי תאומים הומוסקסואלים
שני אקטיביסטים אמריקאיים פרסמו באחרונה מחקרים שמראים שאם אחד מתוך זוג תאומים זהים הוא הומוסקסואל, התאום השני גם יהיה כזה, רק בפחות מ-50% מהמקרים*. על בסיס זה, הם טוענים כי “הומוסקסואליות היא גנטית”.
ואולם, שני חוקרי גנים אחרים – אחד עומד בראש אחת המחלקות הגדולות ביותר לגנטיקה במדינה, והאחר מהרווארד – מעירים:
בעוד שכותבי המחקר פירשו את הממצאים שלהם כראייה לבסיס גנטי להומוסקסואליות, אנו חושבים שהמידע למעשה מציע ראיות חזקות להשפעת הסביבה. {2}
המחבר של המאמר העיקרי אודות גנים והתנהגות, בהוצאה מיוחדת של “סיינס”, מדבר על הכרה מדעית מחודשת בחשיבות הסביבה. הוא מציין את ההבנה הגדלה והולכת ש:
…פעולת הגומלין של גנים וסביבה היא הרבה יותר מורכבת מאשר “גני האלימות” וגני האינטליגנציה הפשוטים שסופסרו בעיתונות הפופולרית. אותו מידע שמראה על השפעת הגנים, מצביע גם על השפעה כבירה של גורמים לא גנטיים. {3}
______________________________________________
* מלבד זאת, לכאורה מחקר תאומים זהים אמין, הוא כזה שבו לפחות אחד משני התאומים נמסר לאימוץ למשפחה אחרת. או-אז ניתן לנסות להוכיח השפעה גנטית, או לחילופין השפעה סביבתית (המתרגם)
עוד טענות צנועות כלפי הקהילה המדעית
הצהרות ציבוריות לעיתונות של חוקרים הן לעתים קרובות מרשימות ומרחיקות לכת. אך כשהם נותנים תשובות לקהילה המדעית, הם מדברים הרבה יותר בזהירות.
חוקר ה”גן ההומוסקסואלי”, דין האמר, נשאל על ידי “סיינטיפיק אמריקן”, האם שורשה של ההומוסקסואליות הוא ביולוגי בלבד. הוא השיב:
“בפירוש לא. ממחקרי התאומים, אנחנו כבר יודעים כי מחצית או יותר מהמשתנים באוריינטציה המינית אינם תורשתיים. המחקרים שלנו מנסים לאתר את הגורמים הגנטיים… לא לשלול את הגורמים הפסיכו-סוציאליים”. {4}
אך בעודם מסייגים את ממצאיהם, לעתים קרובות משתמשים חוקרים בשפה שוודאי תטשטש הבנה כללית ויוצאים בהצהרות מהסוג שהעיתונות הפופולרית תמשיך להתעלם מהן, כגון:
…השאלה של השלב המשמעותי הראוי, להתייחס לתכונה בלתי מנדליאנית* כמו אוריינטציה מינית, היא בעייתית. {5}נשמע מורכב מדי מכדי לטרוח לתרגם? זוהי בעצם הצהרה מאוד חשובה.
במושגים של האדם הפשוט, זה אומר:
זה בלתי אפשרי לדעת מה משמעותם של הממצאים – אם בכלל – מאחר שאוריינטציה מינית אינה יכולה לעבור בירושה בצורה ישירה כמו צבע עיניים.
לכן, כלפי חבריהם המדענים, החוקרים היו כנים כאשר יידעו אותם באשר לגבולות המחקר שלהם. בכל אופן, התקשורת אינה מבינה את המסר הזה. בעלת הטור אן לנדרס, לדוגמה, מספרת לקוראיה ש”הומוסקסואלים הם מולדים, לא מיוצרים”. התקשורת מספקת חצי אמת מפני שהמציאות המדעית פשוט מדי-לא-מרגשת לעשות ממנה את חדשות הערב; מדי מורכבת בשביל צריכה המונית; ויתר על כן, לא מובנת במדויק ובאופן מלא על ידי העיתונאים.
______________________________________________
* גרגור יוהן מנדל, 1822-1884, בוטנאי אוסטרי שגילה את חוקי היסוד של הגנטיקה. סיכם את ממצאיו בשני חוקים שמכונים “חוקי מנדל” (המתרגם)
דיווח מדויק אף פעם לא יבוא בכותרות
אין דבר כזה גרסאות “דיאט”, שמדברות בכותרות, של גנטיקה התנהגותית שאינן שגויות ביסודן, בדרך זו או אחרת.
בכל זאת, אם מישהו מבין לפחות חלק מהיסודות, בצורה פשוטה, אפשר יהיה לראות בדיוק מדוע משמעותו של המחקר ההומוסקסואלי הנוכחי כה דלה ותמשיך להיות דלה – אפילו אם איכות המתודות המחקריות משתפרת – כל עוד זה נשאר להיות מונע על ידי פוליטיקה, במקום על ידי מטרות מדעיות.
להבין את התיאוריה
קיימים רק שני עקרונות עיקריים שיש צורך להבין במדויק, כדי לראות דרך העיוותים של המחקרים האחרונים. ואלה הם:1. “עובר בירושה”* אין הכוונה ל”עבר בירושה”**.2. מחקר גנטי, שהוא באמת משמעותי, יזהה, ואז יתמקד הלאה רק בתכונות ש”עברו בירושה” באופן ישיר.
כמעט כל תכונה אנושית היא באופן משמעותי “עוברת בירושה”. אך מעט תכונות התנהגותיות אנושיות “עוברות בירושה” באופן ישיר, במקרה של גובה, לדוגמה, או צבע עיניים. “עבר בירושה” הכוונה “נקבע באופן ישיר על ידי הגנים”, עם מעט או חוסר יכולת למנוע או לשנות את התכונה על ידי שינוי בסביבה.______________________________________________
* באופן עקיף, ** באופן ישיר
כיצד “להוכיח” ששחקני כדורסל נולד כך
נניח שאתה משתכנע להפגין מסיבות פוליטיות – שיש גן “כדורסלי” שגורם לאנשים לגדול להיות שחקני כדורסל. אתה תשתמש באותן מתודות שנעשה בהן שימוש אצל הומוסקסואליות: (1) מחקרי תאומים; (2) ניתוחי מוח; (3) מחקרי גן “זיקתי”.
הרעיון המרכזי במחקרי תאומים הוא להראות שככל ששני אנשים דומים יותר גנטית, כך יותר סביר שהם יחלקו את התכונה שאתה חוקר.
אז אתה מזהה קבוצות של תאומים אשר לפחות אחת מהן היא של שחקני כדורסל. אתה בוודאי תמצא שאם תאום זהה אחד הוא שחקן כדורסל, יותר סביר שסטטיסטית אחיו התאום גם יהיה כזה. תצטרך ליצור קבוצות של סוגים שונים של זוגות כדי לעשות השוואות נוספות – סט אחד של זוגות תאומים זהים, סט אחד של זוגות תאומים לא זהים, סט אחד של זוגות אחים, וכו’.
כשתשתמש ב”שיעור ההתאמה” (אחוז הזוגות שבהם שני התאומים הם שחקני כדורסל, אושניהם לא), אתה תחשבן שיעור “תורשתיות”. שיעור ההתאמה יהיה די גבוה – בדיוק כמו בשיעור ההתאמה לגבי הומוסקסואליות.
אז, אתה מכריז באוזניי הכתב מ”ספורטס אילוסטרייטד” (שבועון אמריקאי המוקדש לספורט המקצועי): “המחקר שלנו מראה שמשחק כדורסל הוא תורשתי ביותר”. (ואתה תהיה צודק. זה יהיה “תורשתי” – אבל לא תורשתי באופן ישיר. מעט קוראים יבחינו בהבדל, איך שלא יהיה.)
זמן קצר לאחר מכן, המאמר רואה אור. נאמר בו:
“מחקר חדש מראה שמשחק כדורסל הוא כנראה תורשתי. שחקני כדורסל ככל הנראה ‘נולדים כך!’. מספר חוקרים חיצוניים בחנו את העבודה ומצאו אותה מדויקת באופן ממשי ומבוצעת כהלכה…”
אבל אף אחד (מלבד החוקר הרציני) אינו מבחין בדיווח הלא מדויק של אמצעי התקשורת.
מה שניאורוסינטיסטים* יודעים: המוח משתנה תוך כדי שימוש
אז אתה עובר הלאה לנהל איזה מחקר מוח. כמו במחקר המוח המפורסם של ליוויי, שמודד חלקים מההיפותלמוס**, הקולגות שלך מבצעים סדרה של ניתוחים לאחר המוות במוחות של כמה אנשים מתים אשר, יש להם סיבה להאמין, היו שחקני כדורסל.
לאחר מכן, הם חוזרים על אותו הדבר עם קבוצה של מתים שאינם שחקני כדורסל. הקולגות שלך מדווחים שבממוצע, “חלקים מסוימים מהמוח שזמן רב נחשבו כקשורים עם משחק כדורסל, הם הרבה יותר גדולים בקבוצה של שחקני הכדורסל”.
כמה עיתונים ארציים יוצאים עם הסיפור ומביעים את דעתם, “באופן וודאי, משחק כדורסל אינו בחירה. לא רק שמשחק כדורסל עובר במשפחה, אלא אפילו המוחות של אותם אנשים שונים”.
אתה, כמובן, כמדען, מודע בבירור שהמוח משתנה תוך כדי שימוש… אכן באופן די דרמטי. אותם חלקים שאחראים על הפעילות גדלים עם הזמן, ויש חלקים מסוימים של המוח שיותר שמישים במשחק כדורסל.
כעת, כמדען, אתה לא תשקר בקשר לעובדה הזו, אם תישאל (מפני שאתה לא תישאל), אבל לא תצא מגדרך כדי להציג את האמת. האמת, אחרי הכל, תשים קץ לבליץ התקשורתי ברחבי העולם שמלווה את ההודעה על ממצאיך.
______________________________________________
* מדענים החוקרים מערכות עצבים (המתרגם)
** חלק של המוח שהוא המרכז החשוב לתיאום פעולותיה של מערכת העצבים האוטונומית. בין היתר, הוא מעורב במיוחד ברגשות (המתרגם)
מחקרי גן זיקתי:
“קשורים ב” אין הכוונה “נגרמים על ידי“עכשיו, עבור השלב האחרון, אתה מוצא מספר קטן של משפחות של שחקני כדורסל ומשווה אותם למשפחות של לא-שחקנים. יש לך תחושת בטן לגבי אינספור הגנים עם סבירות כלשהי שיהיו קשורים במשחק כדורסל (אלה של הגובה, אתלטיות,ורפלקסים מהירים, לדוגמה), חלקם ימצא בכרומוזום X.*אתה לא תאמר שהגנים האלה גרמולשחקני כדורסל, מפני שטענה כזאת לא תיתמך מדעית, אבל הציבור חושב ש”נגרם על ידי” ו”קשורים ב” הם שמות נרדפים.אחרי מספר התחלות כושלות, כצפוי, אתה תמצא את מה שאתה מחפש: בקרב משפחות שחקני כדורסל, אשכול גנים מסוים אחד נמצא יותר שכיח.
______________________________________________
* כרומוזום הקובע את מין היילוד (המתרגם)
עם קצת עזרה מהתקשורת
כעת, במקרה יש לך כמה אוהדים בנשיונל פיפל’ס רדיו (ערוץ רדיו), וכבר לפני זמן רב הם דווחו בשקט על ידי מאן דהו אודות המחקר שלך. הם גם רוצים שאנשים יגיעו לאמונות מסוימות. אז, ברגע שהעבודה שלך מגיעה לעיתונות, הם עולים לשידור: “חוקרים בעקבות הגן הכדרוסלי.במאמר שיתפרסם מחר ב”ספורטס סיינס” (מדע ספורט)…”
פרשנים משתפכים על משמעויות המדיניות הציבורית העצומות של היצירה המדעית הנפלאה הזאת. שבועיים מאוחר יותר, הנה זה בא שוב, על השער של השבועון החדשותי הארצי הגדול: “גן כדורסלי?”
כעת, מה לא בסדר בתסריט הזה? זה פשוט: בוודאי שמשחק כדורסל קשור בגנים מסוימים; בוודאי שזה “תורשתי”. אבל זה אותן תכונות פיסיולוגיות אמצעיות, כוח השרירים, מהירות, קלות תנועה, מהירות הרפלקס, גובה, וכו’ – שהן בעצמן “עברו בירושה” באופן ישיר. אלו התכונות שעושות את זה לסביר שאדם יוכל, וירצה, לשחק כדורסל.
במקרה של הומוסקסואליות, התכונות ש”עברו בירושה” שהן יותר נפוצות בקרב גברים הומוסקסואלים כוללות נטייה מעל הממוצע לחרדה, ביישנות, רגישות, אינטליגנציה, ויכולות אסתטיות. אבל זוהי ספקולציה. נכון להיום, חוקרים עדיין לא ביקשו לזהות את אותם גורמים עם נוקשות מדעית.
מה שרוב המדענים המכובדים מאמינים היום הוא, כי ניתן ליחס הומוסקסואליות לשילוב שלגורמים פסיכולוגיים, חברתיים, וביולוגיים.
האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי:
“הרבה מדענים חולקים את זווית הראייה שאוריינטציה מינית מעוצבת בקרב רוב האנשים בגיל צעיר באמצעות פעולות גומלין מורכבות של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים”. {6}
חוקר “מוח גיי (הומוסקסואלי)”, סיימון ליוויי:
“בשלב זה, הדעה הרווחת ביותר [בנושא הסיבתיות של ההומוסקסואליות] היא שגורמים רבים משחקים כאן תפקיד”. {7}
דניס מק’פיידן, ניאורוסינטיסט מאוניברסיטת טקסס:
“כל התנהגות אנושית תהיה תוצאה של מערכת מורכבת הממזגת גנטיקה וסביבה. זה יהיה מדהים אם זה לא יהיה אמת לגבי הומוסקסואליות”. {8}
הסוציולוג סטיבן גולדברג:
“אני לא מכיר אף אחד בתחום שמתווכח שניתן להסביר הומוסקסואליות ללא התייחסות לגורמים סביבתיים”. {9}
כפי שנוכחנו לראות, אין כל ראייה שמראה שהומוסקסואליות היא פשוט “גנטית”. ואף לא אחד מהמחקרים טוען שהיא כן.
רק העיתונות וחוקרים מסוימים טוענים שכן, כאשר הם מדברים לציבור בכותרות.
______________________________________________
הערות סופיות
{1} Mann, C. Genes and behavior (גנים והתנהגות). Science 264:1687 (1994).
{2} Billings, P. and Beckwith, J. Technology Review, July, 1993. p. 60.
{3} Mann, C. op. cit. pp. 1686-1689.
{4} “Gay Genes, Revisited: Doubts arise over research on the biology of homosexuality,”* Scientific American, November 1995, P. 26.*
* “גנים הומוסקסואלים, חוזרים: ספקות מתעוררים סביב מחקר על הביולוגיות של ההומוסקסואליות”
{5} Hamer, D. H., et al. Response to Risch, N., et al., “Male Sexual Orientation and Genetic Evidence,”* Science 262 (1993), pp. 2063-65.
* “אוריינטציה מינית של הגבר וראיות גנטיות”
{6} The American Psychological Association’s pamphlet, “Answers to Your Questions About Sexual Orientation and Homosexuality.”*
* חוברת האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי, “תשובות לשאלותיך בנושא אוריינטציה מינית והומוסקסואליות”
{7} LeVay, Simon (1996). Queer Science (מדעי הקוויריות), MIT Press.
{8} “Scientists Challenge Notion that Homosexuality’s a Matter of Choice,”* The Charlotte Observer, August 9, 1998.
* “מדענים מאותגרים על ידי הרעיון כי הומוסקסואליות היא עניין של בחירה”
{9} Goldberg, Steven (1994). When Wish Replaces Thought: Why So Much of What You Believe is False.* Buffalo, New York: Prometheus Books.
* “כאשר משאלה מחליפה מחשבה: מדוע כל כך הרבה ממה שאתה מאמין הוא מוטעה”
המאמר הנ”ל עובד משני מקורות: מאמר תחת הכותרת “הגן ההומוסקסואלי?” מאת ד”ר ג’פרי סאטינובר, M.D., ב- The Journal of Human Sexuality(כתב העת למיניות אנושית), 1996. ניתן להשיג בטלפון 7130-713-972+; וגיליונות העבר של עלון האיגוד הלאומי למחקר וטיפול של הומוסקסואליות (NARTH). לדיון מעמיק בנושא הומוסקסואליות וגנטיקה, פנה לספרו מ-1996 של ד”ר סאטינובר, “הומוסקסואליות ופוליטיקת האמת”, אשר פורסם על ידי Hamewith/Baker Books.
פוסטים נוספים:
