שלום. התעסקתי הרבה בזמן האחרון בתחום החברתי ואני רוצה לסגור את הנושא הזה עם נק’ אחת שבעבר הזכרתי רק בקצרה – מתמודדים אחרים עם נטיות הפוכות. הזכרתי בפעם הקודמת שהרבה מתמודדים עם נטיות הפוכות מרגישים בודדים, מרגישים שאין להם עם מי לדבר. בשביל זה יש את המתמודדים האחרים. הרבה לפני שמגיעים לשלב של המודל לחיקוי או אפילו לשלב של החברים בסביבה הקרובה, הרגשת השייכות הראשונה מתחילה בד”כ עם המתמודדים האחרים עם נטיות הפוכות.
אני חייב להודות שהסיפור האישי שלי בהתמודדות עם הנטיות ההפוכות היה שונה מהרגיל. בד”כ מי שמגלה שיש לו נטיות הפוכות ורוצה להשתנות מגיע דבר ראשון ל”עצת נפש”, בין אם זה דרך האתר או הקו סיוע. הוא קורא או כותב בפורום, מדבר עם הסייעים בקו, וככה הוא נכנס לתהליך בהדרגתיות. הקו והאתר מובילים אותו למסע אל עצמך והקבוצת תמיכה שאחריו, ובשלב מסוים הוא מחליט גם להתחיל טיפול פרטני מול הנטיות ההפוכות שלו. אצלי זה לא היה המקרה.כשהבנתי שיש לי נטיות הפוכות והחלטתי שאני רוצה להשתנות, ישר ניסיתי לקפוץ למים העמוקים. נכנסתי אמנם לאתר (אז עוד במתכונתו הישנה), אבל רק מספיק זמן כדי לכתוב את המס’ של הקו סיוע. הפורום והמאמרים אז לא עניינו אותי. גם התקשרתי לקו סיוע, ואחרי מספר שיחות עם הקו סיוע לקחתי מספרי טלפון של מטפלים פוטנציאליים בנטיות הפוכות. בשלב הזה בחרתי מטפל (פעולה שביצעתי באופן כה רנדומלי שזה נס שנפלתי על מי שנפלתי – אולי אני אכתוב על זה בעתיד, על בחירת מטפל בנטיות הפוכות, מי יודע…) והתחלתי לרוץ עם זה. יכול להיות שיש אנשים שטיפול לבד מספיק להם כדי להתגבר על הנטייה ההפוכה, אני לא יודע. מה שבטוח אבל זה שאני לא אחד מהם. התקדמתי בצורה טובה זמן מה, אבל בשלב מסוים זה כבר לא הספיק לי. הייתי זקוק למשהו נוסף כדי להתקדם בתהליך, הייתי צריך להרגיש שייך. ואז המטפל שלי הציע לי ללכת למסע אל עצמך.
מי שלא יודע מה זה המסע אל עצמך צריך פשוט ללחוץ על המילה ‘סדנאות’ בקטגוריה ‘נטיות הפוכות (הומוסקסואליות)’ כדי לראות. הסיפורים האישיים שמופיעים שם עוסקים רובם ככולם בחוויה האישית שכל אחד עבר בתהליך ההתמודדות הפרטי שלו, ובתור מישהו שהיה שם אני יכול לומר לכם שהכל אמת לאמיתה, וזה נכון שאתם תתקדמו בתהליך באופן פנומנלי, שתעשו קפיצה אדירה, וכן הלאה. ודווקא בגלל שהכל נכון, ובגלל שאתם יכולים לקרוא מספיק סיפורים שם, אני לא רוצה לשעמם אתכם עם עוד סיפור על אחד שחזר מהמסע ואמר ‘מדהים, מדהים, מדהים’. זה נכון, אבל זו לא הכוונה שלי. אני רוצה לגעת בנק’ אחרת – הנק’ החברתית.
מה העניין של הנק’ החברתית? ובכן, מעבר להתקדמות האישית של כל מתמודד בנטיות הפוכותבתהליך הפרטי שלו, הסדנה (וקבוצת התמיכה שבעקבותיה למי שממשיך בה) מעניקה לך גם מערכת תמיכה חברתית. היא מאפשרת לך להרגיש שאתה כבר לא לבד.
אני יודע שכתבתי בפעם הקודמת שהבלוג הזה נועד לעזור למתמודדים בנטיות הפוכות להרגיש תחושת שייכות והזדהות, להרגיש שאתם לא לבד, אבל ת’כלס – זה יכול להגיע רק עד לגבול מסוים. וזה נכון גם לגבי הפורום – זה עוזר וזה חשוב, שאף אחד לא יחשוב שאני מזלזל בזה, אבל א”א להשוות את זה לדיבור עם בן אדם בשר ודם פנים אל פנים, וזה אחד הדברים שמקבלים מהמסע. זה אולי נדמה לחלק כמשהו שולי, רווח צדדי נחמד אבל לא משמעותי במיוחד, אבל לדעתי זה הרבה יותר מזה – זה החלק הכי חשוב במסע. ולמה? כי עם כל זה שהמסע מקדם אותך, והוא מקדם אותך המון, המסע הוא לא תחליף לטיפול והוא לא מסוגל לשנות אותך מהקצה אל הקצה. זו לא תרופת פלא, אלא חלק מתהליך שלם (שעיקרו הטיפול). החברים שתרכוש במסע, לעומת זאת, הופכים להיות מערכת התמיכה שלך בכל התהליך והם מהווים חלק חשוב מההתקדמות האישית. הם ידחפו אותך קדימה כשאתה מדשדש במקום, הם יקשיבו לך כשאתה צריך מישהו לדבר איתו, הם יבינו(!) אותך הרבה יותר טוב ממה שכל אחד אחר יכול, והם גם יתנו לך עצות, כפי יכולתם ובהתאם לנסיונות האישיים שלהם. זו מערכת סיוע מאוד חזקה שתדהים אותך, תרתק אותך ותדחוף אותך תמיד קדימה. עם זו הייתה הסיבה היחידה ללכת למסע – דיינו! (ואם מישהו יאמר שזה לא שווה 1,250 ש”ח, אז אני אזכיר את דברי התנא באבות “קנה לך חבר” במשמעותם הפשוטה ביותר). על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת שזו לא הסיבה היחידה ויש פה גם רווח גדול של התקדמות בתהליך. ולמי שמודאג מהמימד הכלכלי, אז תדעו לכם שזה שווה את זה מבחינה כלכלית, כי בטווח הרחוק זה יאפשר לכם לסיים את הטיפול בפחות פגישות ממה שהייתם צריכים לולא המסע, וזה מכסה את הסכום ואף הרבה יותר.
בכל אופן, זה המסר שלי הפעם – תעשו כל מה שאתם יכולים כדי לצאת למסע לעצמך! כל מי שבאמת רוצה להתקדם ולהתגבר על הנטיות ההפוכות חייב את זה לעצמו. אז שיהיה בהצלחה עד הפעם הבאה, שתהיה לכם התמודדות מוצלחת… ממני, אריאל