שלום. ההרגשה שלי מזופתת. לא ברור לי כ”כ מה אני מרגיש, אבל אני יודע שאני עצבני וכועס, ושאני מרגיש מעורער, חסר יציבות ומתוסכל. יש כמה דברים שגרמו לי להרגיש ככה. אתמול בערב קבענו כמה חבר’ה להיפגש כדי לעשות חזרות לריקוד של השיעור שלי, וכמה חבר’ה לא הגיעו, ובגלל זה לא היו מספיק אנשים לעשות חזרות וזה עיצבן אותי כי עשיתי שינויים בסדר שלי בשביל זה, ובגללם לא יכולנו לעשות את זה ועכשיו כנראה נעשה את זה היום, וזה אומר שגם מה שדחיתי להיום במקום אתמול אני לא אוכל לעשות, שזה רע מאוד כי תכננתי לעשות הליכה עם חבר טוב שלי, שאנחנו מדברים ומשתפים אחד את השני בהליכות האלה (פעמיים בשבוע), וזה מאוד חשוב לי, ועכשיו אני מעוצבן כי בגללם אני לא אוכל לעשות את זה. הייתי רוצה פשוט לא לבא לחזרות היום, אבל הבעיה היא שאני יודע שזו ההזדמנות האחרונה לעשות חזרות לפני החתונה הקרובה, והחתן הוא חבר טוב שלי, ולא נעים לי ממנו (ואני גם לא רוצה שבסוף יאמרו שבגללי לא היה ריקוד. אני לא יודע למה כתבתי את זה בסוגריים, כי נדמה לי שזו דווקא סיבה מרכזית, אבל נשאיר את הדברים כמו שהם.) חוץ מזה, גם עושים לי צרות בעבודה קטנה שאני עושה בישיבה, ואין לי כח לכל הבעיות שהם עושים לי, שממילא לא שווים את המשכורת (הנמוכה) שהם נותנים לי, ואילולא הייתי מאוד זקוק לכסף הזה בטוח שהייתי עוזב מזמן.
הבעיה הרצינית שלי היא שהיום בבוקר התחלתי להרגיש משיכה לחבר שלי. זו לא הפעם הראשונה שזה קרה, אבל כבר הרבה זמן שלא נמשכתי אליו. אתם בטח שואלים את עצמכם מה זה קשור? אז זהו, שנראה לי שזה מאוד קשור. המשיכה ההומוסקסואלית שלי מתגברת כל פעם שאני מרגיש רע. זה קורה בעיקר כשאני מתעצבן על חברים שלי, שזה בדרך כלל נובע מזה שאני מרגיש מנותק מהם, בודד וחסר תמיכה. זה גורם לי להימשך לחבר שלי כי אז אני מרגיש שאני רוצה להיות יותר דומה לו, יותר קליל, זורם וחברותי. המשיכה נובעת מהרגשה של חוסר, של ריקנות מסוימת בתוכי, ושל חשיבה שע”י קירבה למישהו אחר – מישהו שיש לו את התכונות שאני רוצה, שאני מרגיש שחסרות לי ורוצה שיהיו לי, אני אוכל להשיג את התכונות הללו, במידה מסוימת. בגלל זה ה”ציברוח” (אני כותב את זה במרכאות כי זה אנדרסטייטמנט מטורף) שלי הוא מה שגורם לי להרגיש דווקא היום, דווקא עכשיו, את המשיכה לחבר שלי, למרות שלפני שבוע, לדוגמא, לא הרגשתי שום דבר.
אז מה לעשות? אני מנסה למצוא דרך להתגבר על הדכדוך המתמשך הזה, על ההרגשה הזו שאני דפוק ולא שווה כלום, הרגשה שנובעת מזה שרומסים אותי, מתייחסים אליי כאל טפיל נלווה חסר חשיבות, אבל זה לא ממש הולך לי. למרות שאני יודע לזהות את זה, אני לא יודע מה לעשות כדי לפתור את זה. בד”כ הייתי הולך לחבר שלי ומדבר איתו על זה, אלא שלמרות שאני מנסה להיות אוטנטי איתו, ובאמת ליצור קשר חברתי חזק ובריא, אני לא מסוגל לדבר איתו על זה, בגלל שמדובר בו, ולא סתם בו – אלא במשיכה מינית עליו. פעם אחת, לפני שנה בערך, כבר עשיתי את השטות של לומר לו שהייתה לי משיכה אליו, ובמשך חודשים רבים אחרי זה לא דיברנו על הנטיות ההפוכות. אני די בטוח שהבהלתי אותו, ואני לא רוצה לעשות את זה שוב.
* * * * * * * * * * * * * * * * * *
בדרך כלל אני כותב את הפוסטים ברצף, מהתחלה ועד הסוף בבת אחת, אבל הפעם עשיתי הפסקה כי לא ידעתי מה
לכתוב. עכשיו עברו כמה ימים מאז שכתבתי את הקטע הקודם, והרבה נוסף מאז…
הכתיבה של הקטע הזה עזרה לי קצת “לשחרר קיטור” ולהירגע. המשיכה אמנם לא נפסקה בגלל זה, אבל נרגעתי וזה כבר לא תסכל ושיגע אותי כל כך, כמו שהרגשתי לפני כן. זו ההזדמנות לציין, בהערת אגב, שהכתיבה של הבלוג הזה מאוד עזרה לי לסדר את המחשבות, לבטא את הרגשות שלי ולהוציא את כל הבלבול שיש לי בתוכי. אני ממליץ על הכתיבה ככלי עזר יעיל ביותר, בין אם זה נעשה לאנשים אחרים בבלוגים או צורות כתיבה אחרות ובין אם זה נעשה לעצמך בלבד – בצורת יומן או כל דבר אחר. הרבה שנים ידעתי שכתיבה היא דבר טוב אבל לא עשיתי את זה כי תמיד אמרתי לעצמי, עוד לפני שבכלל החזקתי את העט (או פתחתי את הוורד במחשב), שאני לא יודע מה לכתוב ושאין לי שום דבר מיוחד לכתוב. ברגע שניסיתי, גיליתי שיש כל כך הרבה דברים…
חזרה לנושא. אז בערב באמת עשינו הליכה ביחד, אני והחבר שלי, למרות הריקוד (החזרות נדחו בגלל אנשים אחרים) ואחרי הרבה התלבטות החלטתי בכל זאת לדבר איתו על המשיכה שלי. זה מאוד הבהיל והפחיד אותי, אבל מסתבר שבסופו של דבר הייתי סתם פרנואיד, והוא בכלל לא התרגש מזה. שאלתי אותו למה הוא לא דיבר איתי אחרי שסיפרתי לו על המשיכה שלי בפעם הקודמת והנטיות ההפוכות שלי, והוא אמר שזה בכלל היה בגלל שהוא לא רצה ללחוץ עליי, ושהוא ממש לא הרגיש לא נעים מזה והוא לא רואה בזה שום דבר מוזר, מה שהרגיע אותי קצת. אז אחרי שדיברתי איתו גם על המשיכה שלי באותו יום, ועל התסכול שלי וההרגשה כאילו אני לא שווה לכולם שגורמת למשיכה להתחזק, הצלחתי להשתחרר מזה ולהרגיש יותר טוב עם עצמי ואיתה המשיכה גם ירדה משמעותית. יתרון נוסף שהיה לזה היה שהתקדמנו עוד שלב אחד באוטנטיות מלאה בקשר בינינו.
על נושא נוסף שסיפרתי לו, כדי להיות כמה שיותר אוטנטי בקשר איתו, אני אדבר בפעם אחרת.
עד אז, שתהיה לכם התמודדות מוצלחת… אריאל.