התמכרות מינית ואובססיה מינית הם שתי מילים שנראות כנרדפות שהפכו לחלק משגרת שפת חיינו. במרוצת הזמן נוצר בלבול בן שני המונחים, עד כדי כך שיש לא מעט אנשים כולל אנשי מקצוע שעושים אינטגרציה בין שני המילים ואינם עומדים על ההבדל המשמעותי הקיים בן שני המושגים. ננסה לעמוד כאן על שני ההבדלים המרכזיים הקיימים בין התמכרות מינית לאובססיה מינית. למרות שבכל התמכרות מינית קיימת גם אובססיה מינית עדיין ישנן שתי אבחנות משמעותיות ביותר שיכולות לסייע לנו בהבנת ההבדלים בן שני המושגים במטרה לסייע טוב יותר למתמודדים.
Stuart Miles – קרדיט
דחף להנאה
בהתמכרות מינית הגורם המרכזי המעצים את תחושת הדחף ההתמכרותי הוא גורם ההנאה והעונג. זאת בשונה מאובססיה מינית שהגורם המרכזי שלה הוא הרצון לצמצם את התסכול והבדידות. במובן זה, האובססיה מהווה אמצעי להתמודדות עם קשיי החיים. אולם, נקודה זו היא מטעה ומבלבלת. וזאת משום שגם האובססיביים יאמרו שהמניע שלהם הוא הצורך להנאה ועונג. אך אם נעצור לרגע את צריכת האובססיה שלהם מהר מאוד הם יכירו בתחושות המוקדמות יותר של הצורך להרגיש טוב ולהפסיק את התסכול בו הם שרויים.
ניתוק מחוויית המציאות
הבדל נוסף בין התמכרות מינית לבין אובססיה מינית היא חוויית ההווה ומודעות לחוויית המציאות. בעוד שהמכור נמצא באופוריה שחוויית ההנאה שלו היא אמיתית, המתמודד עם אובססיה מינית יודע שהצריכה המינית שלו אינה מאוזנת למציאות ואינה גורמת לו להרגיש טוב. אך למרות זאת, מתחושת חוסר ברירה, כדרך היחידה שהוא מכיר, הוא ינסה להפחית את החרדה הפנימית שמצויה בו או את תחושת הבדידות ע”י ההתעסקות עם התשוקה המינית המוגברת שלו.
המכור מינית, לעומת זאת, מנותק לגמרי ממעשיו. הוא מרגיש הנאה גדולה וצורך גדול לסיפוק תאוותו ומרוכז כולו בדרכים להשגתה. אל מול עצמו הוא נמצא בהכחשה למצבו ולתוצאות הבעייתיות שיש להתמכרות על ניהול חייו האישיים ועל האינטראקציה האישית שלו עם סביבתו.